עריכת הדף "חברון" (פסקה)

==היישוב החב"די בחברון==
{{ערך מורחב|ערך=[[קהילת חב"ד בחברון]]}}
בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו בחברון. עד אז, מהעלייה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] ב[[חודש אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת [[תקפ"א]], אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון.

ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]].

הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב [[שמעון מנשה חייקין]] בשנת [[תרמ"ח]]:
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב ה[[אדמו"ר האמצעי]] נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד היישוב של [[אנ"ש]] בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל [[בית הכנסת]] אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר [[עמק המלך]] בהקדמתו פ' עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו.}}