עריכת הדף "זמן השקיעה" (פסקה)

==שיטות הפוסקים==
*'''שיטת הגאונים:''' ה[[גאונים]] [[רבי שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]{{הערה|הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.}} סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו ה[[שמש]] שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "[[צאת הכוכבים]]". כשיטה זאת סוברים [[רש"י]], [[הרי"ף]], [[הכוזרי]], [[רב סעדיה גאון]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], [[הרמב"ם]] ועוד{{הערה|הובאו ב[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}.
*'''שיטת רבינו תם:''' [[רבינו תם]] סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מתרחש "צאת הכוכבים"{{הערה| ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.}} לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאת סוברים [[הריטב"א]], [[הרמב"ן]], [[הרשב"א]] ועוד{{הערה| הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם}}.

עיקר המחלוקת בין רבנו תם לגאונים הוא על האם יש להסתמך על המציאות בעניין הקביעה של [[שקיעת החמה]] ו[[צאת הכוכבים]], ר"ת סובר שיש עוד שקיעה לאחר השקיעה הנראית שהיא השקיעה האמיתית על אף שבמציאות כבר לפני כן, נראין שלושה כוכבים בינונים ברקיע, בעוד הגאונים סוברים שיש להתחשב במציאות שבה ישנם ג' כוכבים בינונים ברקיע{{הערה|שם=סינגאווי}}.
*'''שיטת היראים:''' שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של כשלוש רבעי מיל, לפני שקיעת החמה, הנראית לעין{{הערה|ספר היראים, סי' רעד.}}.

===שיטת אדמו"ר הזקן===
[[אדמו"ר הזקן]] תחילה פסק ב[[שולחן ערוך]] כ[[זמן רבנו תם|שיטת רבנו תם]]{{הערה|סימן רס"א ס'ה'}}, אולם לאחר מכן חזר בו ב[[פסקי הסידור]] ופסק כשיטת הגאונים, מחמת הקושיות הרבות שיש על שיטת [[שיחה:רבנו תם|רבנו תם]].

כמו כן פסק אדמו"ר הזקן, שזמן "בין השמשות" ב[[ארץ ישראל]] הוא 20 דקות, ולאחריו עוד 4 דקות בין השקיעה הנראית לשקיעה האמיתית, שאז הוא זמן "[[צאת הכוכבים]]". בספר "זמנים כהלכה" מביא המחבר את שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שאותה מכנה "שיטת הרש"ז 24 דקות"}}, ומסביר שאותם "24" דקות הינם בארץ ישראל, אך הם משתנים במקומות שונים{{הערה|זמנים כהלכה, עמ' מ"ג.}}.

הרב [[יעקב סינגאווי]] מביא לעומת זאת, שאותם 20 דקות אכן משתנים במקומות שונים, אולם ה-4 דקות שבין השקיעה הנראית לאמיתית, קבוע בכל המקומות{{הערה|שם=סינגאווי|[https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/hyom/gat שיטת אדמו"ר הזקן]}}.

בהמשך מחדש [[אדמו"ר הזקן]] שה"שקיעה הנראית" זה הוא הזמן שבו מסתלק "אור ה[[שמש]]" מהאילנות ועצים הגבוהים, ו"השקיעה האמיתית" זה הזמן שבו מסתלק "אור השמש" גם מהרים הגבוהים{{הערה|שם=סינגאווי}}.

לעומת זאת, בקונטרס "זמני היום בהרים ובעמקים"{{הערה|בספר "זמני ההלכה והמעשה".}} סובר המחבר, ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מחדש בכלל דבר בעניין "זמן השקיעה".

ב[[שולחן ערוך]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] לגבי אדם שלא בקי בזמני "בין השמשות", שידליק את [[נרות שבת]] בעת שהשמש נמצאת בראשי האילנות, כפי שכתוב:
{{ציטוט|תוכן=מי שאינו בקי בשיעור בין השמשות... ידליק הנרות בעוד שהשמש בראשי האילנות|מרכאות=כן|מקור=שו"ע אדה"ז הל' שבת סי' רס"א ס"ו}}

===ההלכה והמנהג===
[[רבי יוסף קארו]] בספרו ה"[[שולחן ערוך]]", פסק כשיטת רבנו תם{{הערה|או"ח, סי' רס"א}}, אך רבי [[אברהם חיים נאה]] פסק שיש לנהוג כשיטת הגאונים, ורק יחידי סגולה הולכים לפי שיטת רבנו תם{{הערה|קצות השולחן סי' צג בבדה"ש סק"ב, ובספרו שיעור מקוה עמ' קפד, ושם בקונטרס שיעורי ציון עמ' עו, ובסוף קצות השולחן חלק ג' במאמרו 'זמן צאה"כ בארה"ק' ד"ה ולדינא}}. בעקבות פסיקותיהם של אדמו"ר הזקן  [[הגר"א|והגר"א]]{{הערה|בביאור הגר"א או"ח סי' רסא וביור"ד סי' רסב.}}, שפסקו כשיטת הגאונים, התפשט המנהג בישראל, שיש לנהוג כשיטת הגאונים.

כמו כן, ישנם רבים שנוהגים כפי פסקו הראשון של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]], אולם ב[[חסידות חב"ד]] פוסקים כפי הפסק השני ב[[פסקי הסידור]], על פי המסורת החב"דית ש[[פסקי הסידור]] נכתבו אחרי השולחן ערוך{{הערה|ראה ליקוטי שיחות חלק י"א עמ 246}}.