עריכת הדף "זוהר (ספר)" (פסקה)

== מבנה הספר ==
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] וחבריו על [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], ושפתו רובה ככולה [[ארמית]]. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן).

ב'''אידרא רבא''' [[רשב"י]] מגלה את ה[[פרצופים]] - גילויי [[אלוקות]] בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת ל[[פני אדם]] על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה{{הערה|יחזקאל א' כ"ו}}. עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב ה[[קדושה]] כיוון שלא היו מזוככים מספיק.

ב'''אידרא זוטא''' מסופר על [[הסתלקות]] [[רשב"י]] וכיצד משמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים".

ב'''אידרא דבי משכנא''' דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות ה[[תפילה]] על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת ה[[משכן]].

בזוהר נכלל גם תיאור ה[[היכלות]] העליונים בחלק שנקרא: '''היכלות דרשב"י''' ובו מתוארים שבעת היכלות [[גן עדן]] השמורים ל[[צדיקים]] מחד, ומאידך שבעת מדורי ה[[גהינום]] המיועדים ל[[רשעים]]. בפרשת "ואתה תחזה" שב[[פרשת יתרו]] מובא מאמר המבאר את [[חכמת הפרצוף]] ו[[חכמת היד]], המיוחס בדרשה ל[[משה]] בבחירתו אנשים כפי עצת [[יתרו]]. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים ל[[צדיקים נסתרים]] כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כ[[מקובל]] גדול הדורש בענייני תורת ה[[נפש]]. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו ב[[גן עדן]] עם 'רב מתיבתא', הוא [[ראש הישיבה]] של מעלה, הדן אתם על ענייני ה[[עולם הבא]] וה[[נשמה]].

בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור '''סתרי תורה''', בו מקובצים מאמרים על [[ספר בראשית]]; ו[[מדרש]] הנעלם על ה[[תורה]], ששפתו מעורבת [[לשון הקודש]] ו[[ארמית]] והוא עוסק ב[[בריאת העולם|בריאה]], [[עולם הבא]] וה[[נשמה]].

עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. 

חלקים נוספים השייכים לספר הזוהר הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.

===תיקוני זהר===
'''תיקוני זוהר''' הוא חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים פנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "[[בראשית]]". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].

אנשי מעשה נהגו ללמוד או לומר בכל יום מימי הרחמים והסליחות של [[חודש אלול]] ועשרת ימי תשובה מספר דפים מתיקוני זוהר, על מנת לגמור אותו עד יום הכיפורים{{הערה|סוף הקדמת הספר כסא מלך מבעל מקדש מלך, אלף המגן סי' תקפא ס"ח סקי"ז.}} ו[[רבי פנחס מקוריץ]] אמר: 'אשרי למי שישלים ספר תיקוני זוהר בימים הללו'{{הערה|כך מקובל גם מפי ר"נ מברסלב שהתבטא ש"מה שנוהגין לומר תיקונים באלול, הניגון של התיקונים וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד מחמת שמתאחר ב[[ביהמ"ד]] יותר מרגילותו, מכל זה נעשה דברים עליונים ותיקונים גדולים למעלה", ובעל ה'בן איש חי' כותב: "כמעט רוב בעלי בתים מחזיקים בלימוד התיקונים. וזה דרכן ומנהגם בכל שנה ושנה מר"ח אלול עד יוה"כ . . והטעם שנתפשט לימוד התיקונים בימי התשובה יותר מן הזוהר, כי לפי בחינתו מתקן יותר במקום שהחטא פוגם, לכן בימי התשובה שהם מן חודש אלול רגילים הכל בספר התיקונים". וכן בחיד"א: 'אשר חנן לו א-להים עושר, חטאיו בצדקה יפרוק, וירבה בימים אלו בצדקה ובלימוד זוהר, תיקונין, משניות ותהלים' (אמרי פנחס שער ד, נט. שי' הר"ן קכז. הקדמת בניהו על תיקו"ז. עבוה"ק. מורה באצבע סי' ח רמח).}}.

בנוגע למנהג זה של לימוד "תיקוני זוהר" באלול,  אמר הרבי בשנת [[תשכ"ב]]: {{הערה|תורת מנחם, כרך לד, עמ' 303-302.}} "חיפשתי במקומות שונים אם התקבל מנהג זה בקרב חסידי חב"ד, ולא מצאתי ראיה מכרעת לכאן או לכאן ("לאחד משני הצדדים") עד שמצאתי בשיחת [[חג הפסח]] [[תרצ"ד]] שבה ישנו תיאור של חודש אלול ב[[ליובאוויטש]] ושם נאמר: "..אחרים אומרים תיקוני הזוהר..". לכאורה, מדוע נקט תיקוני-זוהר דווקא? – חודש אלול הוא הזמן המתאים ללמוד שער התשובה, דרך חיים וכדומה, וגם אם לומדים זוהר – מדוע דוקא תיקוני זוהר, ולא את ספר הזוהר עצמו? ומדברים אלו מוכח, שהמנהג האמור שבספר כסא המלך (לימוד תיקוני זוהר בחודש אלול) התקבל גם בליובאוויטש".
והרבי מסכם:
"אין פירוש הדבר שחייבים ללמוד (או על כל פנים לומר) תיקוני זוהר, אבל בכל אופן, הרי זה מנהג מקובל בקרב חסידי חב"ד".{{הערה| ראו: התקשרות גליון 786, במדור "ניצוצי רבי", "אלול – כמו בליובאוויטש".}}