עריכת הדף "התרת נדרים" (פסקה)

===התרת החכם===
ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|מובא בהרא"ש בנדרים נערה המאורסה סימן ט'. וכ"כ בחידושי [[הרשב"א]] שם וע"ש דס"ל דהגמרא שלנו ב[[ברייתא]] (דע"ז ב') ס"ל גם כןכן (צמח צדק).}} נפסק כי הבעל אומר "מופר לך בטל לך",
והזקן אומר "אין כאן נדר, אין כאן שבועה". כי "אין כאן נדר" חשוב התרת הנדר, שעל ידי דבורו מתיר הנדר, שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו, והרי זה כאילו לא היה עליה [[נדר]] מעולם{{הערה|כדמוכח בכתובות פרק המדיר דף על דבר ע"ב חכם עוקר את הנדר מעיקרו כו', וברש"י שם - "וה"ל כאילו לא נדרה מעולם כלל יעו"ש (שם).}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=בחידושיו על [[מסכת גיטין]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=193151f1-830a-44c0-87e7-1310ff4b1974&st=%D7%AA%D7%95%D7%9A+%D7%9B%D7%93%D7%99+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&pgnum=233 דף ל"ב].}} מסביר שעל ידי דבור הזקן באומרו "מותר לך" או "אין כאן נדר", על ידי דבור זה דוקא נעקר הנדר מעיקרו.

ומביא הצ"צ, כי כן כותב גם [[הבית יוסף]]{{הערה|נדרים תחלת סימן רכ"ח בשם תשובות לה[[רמב"ן]]סימן רס"ב.}}: {{ציטוטון|והענין, כמתיר הקשר, שחזר הענין כלא היה, כאדם שמצא חבל קשור והתירו, והרי הוא כאילו לא היה, וזהו
שאמרו חכם עוקר את הגדר מעיקרו}}. ומכאן מוכח שהתרת החכם היא כהתרת הקשר, שפעולת החכם היא המתירה מכאן ולהבא. וכאשר החכם אומר "אין כאן נדר", משמע שמתיר את הקשר דהיינו שהיה קשר גמור אלא שעכשיו מתירו
והרי הוא כאילו לא היה, מה שאין כן אם אמר החכם "אינו נדר", פוסק הצמח צדק שאז לא הוי התרה, כמו שנפסק בהלכות גט כי האומר "אינו גט" - לא אמר כלום, והטעם משום דמשמע דהוא אינו מבטלו כי אם שהגט מצד עצמו רע ופסול, וזהו שקר. ולכן אם החכם אומר "אינו נדר" משמע לא
שהוא עוקר הנדר אלא שהנדר בעצם אינו נדר, וזהו שקר.