עריכת הדף "התוכחות (בפרשת בחוקותי וכי תבא)" (פסקה)

== ביאורי הפסוקים ==

=== "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה" ===
"הגר אשר בקרבך היא ה[[שכינה]] . . אשר בלב כל אחד מישראל אשר היא בבחינת [[גלות]] בתוך ה[[גוף]], ונקראת בשם גר שהיא בארץ לא לו שהוא ניצוץ אלקות המחי' את נפשו . . יעלה עליך מעלה מעלה, שיהא בבחי' עילוי רב ועצום . . שאז, ואתה, דהיינו מה שהוא אתה שהוא בחינת ה[[גוף]] וחיצונים, תרד מטה מטה. וכן כל ענין הקללות הם על החיצונים המונעים להעבירם ולהכריתם"{{הערה|שם=:0}}. 

=== "והיו שמיך אשר על ראשך נחושת והארץ אשר תחתיך ברזל" ===
"ידוע . . כמו שיש בסטרא דקדושה בחי' [[אור פנימי]] ובחי' [[אור מקיף]], כך יש בה[[סטרא אחרא]] בחינת [[אור פנימי]] ו[[אור מקיף]]. ועל זה אמר דהקללה תתפשט בחיצונים בין בבחי' אור פנימי שלהם המקבל להם השפע, בין בבחי' אור מקיף שלהם המביא להם השפע מסטרא דקדושה כו'. וזהו והיו [[שמים|שמיך]], שהן בחי' אורות מקיפים, אשר על ראשך, להשפיע להם מוחין תמיד – [[נחושת]], כמו הנחושת שהוא חם ויבש, היפך טבע ה[[מים]] שהוא קר ולח, וזה מורה על בחי' העדר השפע מן המשפיע הנקרא שמיך, שזהו היפך [[גשם|מטר השמים]] . . והארץ אשר תחתיך, בחי' אור פנימי, מקבל, לא יוכל לקבל מפני קושי שמתקשה כ[[ברזל]] הקשה וכו'"{{הערה|שם=:0}}. 

=== "אשה תארש ואיש אחר ישכבנה בית תבנה ולא תשב בו גו'" ===
"יש בחי' [[אירוסין]] ו[[נישואין]] בקליפה . . כאשר נתפסה איזה ניצוץ אלקי בידי החיצונים . . בתחלה מארסין אותה בבחי' המקיפים לבלבלה ב[[מחשבות זרות]], ואח"כ מתייחדים אותה בבחי' נישואין ממש לגמור ה[[עבירה]] בפועל ממש . . וזהו שקלל לרע דנוגה, שגם אם יארס ניצוץ מניצוצים הטובים בבחי' המקיפים . . לא יבוא עמה לידי היחוד בהמשכת אור פנימי הנקרא נישואין . . כי איש אחר ישגלנה, מפני שהכל יצאו ממנו גם אחר שתופס בניצוצים הטובים בבחי' מקיפים, ויצאו ויעלה ויתייחד למעלה ביחו"ע האלקי [שזהו"ע איש אחר, דקאי על "ה' איש מלחמה"] ולא יגיע ממנו שום אור יחיד ברע דנוגה". "ועד"ז יתפרש [[בית מגורים|בית]] תבנה . . בבחי' הבית שוכן המקיף על הבית אחר המשכת אור פנימי, וגם על זה קללו אותם שלא ישב הוא במקיפים דבית אשר תבנה גם לאחר שטרח וגזל אור פנימי כו'"{{הערה|שם=:0}}. 

=== "זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף כי יחסלנו הארבה" ===
"זרע ר"ב" קאי על ה"ניצוצין העליונים (מ[[רפ"ח ניצוצין]] ד[[עולם התוהו|תהו]]) שנפלו ונזרעו במקום יכולת החיצונים כו'", "אך מעט מהם תאסוף אליך, ולא יגיעו לך רק חלק א' מריבוי, כי הכל יאכלנו הארבה", "ארב"ה ב[[גימטריא]] [[יצחק אבינו|יצחק]], והוא בחי' [[גבורות]] דיצחק העליון (גבורות דקדושה) שמכלה ואוכל כל מה שמתברר מרפ"ח ניצוצין דתהו כו'"{{הערה|שם=:0}}. 

=== עוד ביאור - "הגר אשר בקרבך יעלה מעלה מעלה" ===
ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] מסביר את הפסוק באופן נפלא, שה"גר" - הוא ה[[יצר הטוב]], נקרא גר כי בא לאדם בגיל מאוחר יותר (ב[[בר מצוה]]). 

והברכה היא שה[[יצר טוב]] הוא יעלה מעלה מעלה וישלוט על ה[[יצר הרע]]{{הערה|ש"פ נשא תשד"מ, התוועדויות ע' 1846.}}.

=== "ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד" ===
[[לחם]] הוא ענין ה[[תורה]] (שנמשלה ללחם. וגם לחם עשוייה מ[[חיטה|חטה]], ו"חטה" היא ב[[גמטריא]] כ"ב - [[אותיות (התורה)|אותיות]] ה[[תורה]]), ותוכנו הרוחני היוא שיש לאפות הלחם (כי עיסה ללא אפיה לא תהיה דם ובשר כבשרו, אינו ראוי לאכילה), כי [[לימוד התורה]] צריכה להיות בחמימות, "בתנור אחד", חדורה באהבת אש לידבק הקב"ה על ידי [[עבודת התפילה]], ב[[התבוננות]] ב[[הוי' אחד]], והלימוד צריכה כמו כן להיות ב[[דיבור]], שאז יש התלהבות הלב ביותר.

וענין "ואפו עשר, נשים", הוא שחמימות ותשוקה בוי' אחד צריכה להיות בכל ה[[עשר הכוחות|עשר כוחות הנפש]], אך יש לזכור שהאהבה ותשוקה לידבק להקב"ה אינה שלו, כי אם קיבל את האמת ממי שהאמת שלו, שזהו ענין של "נשים" (אישה [-[[נוקבא]]], היא בחינת מקבל){{הערה|ליקוטי תורה פ' בחקותי, מח ב. ו[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58846&st=&pgnum=174 ד"ה ת"ר נר חנוכה תרנ"ט].}}.

=== סיום התוכחה - "והשיבך ה' [[מצרים]] ב[[אוניה|אניות]]" ===
{{להשלים}}
הרבי מסביר גם את זה איך שזה ברכות{{הערה|ראה באריכות לקו"ש חי"ט פ' תבא שיחה ב'.}}.