עריכת הדף "הרועה הנאמן (סרט)" (פסקה)

==סיפור העלילה==
הסרט מספר על ילד בשכונת [[קראון הייטס]] הלומד ב[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]], אשר לאחרי ג' תמוז תשנ"ד החל להתקשות בלימודים, המורה קורא לו ושואל אותו מה קרה לו לאחרונה בהתנהגות ובלימודים, והילד מספר איך היה מקבל יחס ממש אישי מהרבי ואף אמר פסוק בכינוס ילדים וזה היה מעודד אותו ללמוד כמו שצריך, ועכשיו זה חסר לו מאוד.

המורה עונה לו בסיפור על קהילה קטנה בספרד שבראשה עמד חכם משה, הצלחת היהודים היתה לשם בעיר והם היו מאוד מיודדים עם מלך ספרד. לפתע באחד הימים חכם משה אומר לתלמידיו שעומדת להגיע צרה גדולה על תושבי המקום, הוא יצטרך ללכת והם יצטרכו לפעול אותה בלעדיו הוא משאיר להם את העבודה{{הערה|[[השיחה הידועה]]}} וגם אם ירגישו קושי בעבודה שיזכרו שהוא נמצא לידם בכל מקום. לאחר כמה ימים משרתי המלך ראו ברע את הצלחת היהודים וחשבו איך לגרש אותם מעירם. אחרי נסיונות כושלים לשכנע את  המלך נגד חברו חכם משה לא צלח, הם החליטו לגנוב תכשיטים וכסף מאוצר המלך ולהחביא חלק ממנו בביתו של חכם משה. כאשר נודע הדבר למלך שלח שלוחים לחפש בביתו של חכם משה ומשרתי המלך חזרו עם התכשיטים והכסף שהחביאו בביתו של חכם משה והמלך גזר שאם תוך שבוע לא יחזרו כל שאר הכסף הוא יגרש את כל היהודים מהעיר. 

התלמידים של חכם משה הלכו לחפש אותו ולהודיע לו על הגזרה אך לא מצאו אותו, אך כאשר נזכרו בדברי חכם משה לא היססו לנסות לבטל את הגזירה.

באותו לילה ישבו משרתי המלך בבית המרזח והחלו שיכורים כאשר אחד מתלמידיו עבר ליד חלון הבית שמע שמדברים על גניבת האוצר והטמנתו בבית חכם משה ומיד רץ לספר לחבריו. הם החליטו לנסות להתגנב אל המלך ולספר לו את מה ששמעו, אחד מתלמידיו של חכם משה החל נכנס לחצרו של המלך אך מבלי הצלחה, שומרי המלך תפסוהו ואסרוהו תוך קריאות שלא הספיק מה שכבר גנבו היהודים הוא רוצה לגנוב עוד. 

חבריו שנשארו בחוץ החלו להתייאש מביטול הגזירה כאשר נשארו בלעדיו, הם שיחדו את השומר של הבית כלא בסכום כסף על מנת להעביר לחבר שלהם זוג תפילין. והוא מצידו החל לחשוב אם עשה נכון כאשר עכשיו נמצא בכלא, לאחר שהניח תפילין הסוהר סיפור לו שהוא יהודי מתבולל ושהוא זוכר איך שאבא שלו היה מניח תפילין, ושאל אותו מדוע הוא אם כן אתה נמצא בכלא והרי אתה נראה אדם ישר שמידותיו טובות ולא נראה כגנב והוא החל לספר לו שהולכים לגרש את יהודי העיר ורק רצה לומר למלך את הסיפור שהמשרתים של המלך הם בעצם הגנבים, הסוהר שמע את הדברים והעביר את הסיפור למלך. כאשר נודע למלך מהסיפור הוא גזר עונש תליה על שתי המשרתים וביטל את הגזירה על היהודים וקרא לקבוע את היום כיום שמחה לדורות.