עריכת הדף "המכתב הארוך" (פסקה)

==קיצור המכתב==
ר' מרדכי שזכה להכיר את הבעש"ט ולהתקרב לאורו, נזכר בחבריו הטובים מנוער ר' יששכר דוב ור' חיים ועלה בלבו לחפשם ולקרבם למורנו הבעש"ט. לאחר נדודים רבים מצא את ר' חיים בעיר [[דוברובנה]] וגילה שבמרוצת השנים הפך ל"פרוש" שהתנתק מכל הסובב אותו. 

צער רב נתמלא ר"מ בראותו את הנהגת חברו העובד את ה' ב[[עצבות]], מתוך ישות ו[[גאוה]] ומנותק מכל הסובבים אותו (היפך מדרך החסידות).

אט אט הצליח הר"מ להשפיע על הר"ח לשנות את דרכיו. כשהבחינו אנשי העיר בעובדה שר"ח מעריך מאוד את ר"מ, החליטו למנות את ר' מרדכי ל"[[מגיד]]" העיר. ר"מ קיבל את ההצעה והתגלה לקהל כפה מפיק מרגליות המעורר ל[[עבודת ה']] באופן נפלא. השפעתו של ר"מ החל לתת את אותותיו בעיר ובמיוחד היה הדבר ניכר על ר"ח שנהי' איש זריז ומלא חיות וראו עליו שינוי מן הקצה אל הקצה.

באותה השנה בה שהה ר' מרדכי בעיר דוברובנה בימים הנוראים נחקקה היטב בזכרון האנשים. תפילותיו של ר"מ ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכיפורים]] שארכו שעות רבות, עוררו את כל הקהל. במיוחד פעל הדבר על ר"ח, שהגיע במוצאי יום הכיפורים לר"מ והנה רואה כיצד הוא עדיין עומד בעיצומה של התפילה.

לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[קידוש לבנה]] יצאו ר"מ ור"ח בריקוד נלהב ולאחר מכן החל ר"מ לשוחח בענין "[[מצוה]] בלא כוונה" ואופן עבודת ה' הנכון והרצוי ובסיימו את הדברים לימד את כל הקהל הגדול שהתקבצו סביבו את הניגון המכונה "חפש ומצא" – ניגון שנהגו לנגן במחיצת הבעש"ט – וביאר את תוכנם של כל תנועות הניגון. 

למחרת הייתה כל העיר כמרקחה עקב מה שאירע במוצאי היום הקדוש, במיוחד כשנודע שכעת עומד המגיד בעיצומה של תפילת שחרית בבית המדרש הגדול. תיכף התפתחה שיחה תורנית בין גדולי הלמדנים, בה דנו על הנהגתו של המגיד שלמרות שכבר הגיע זמן מנחה הוא אוחז עדיין בתפילת [[שמונה עשרה]] של [[שחרית]]. מטבע הדברים המשיכו לשוחח אודות הבעש"ט. 

אחד מגדולי הלומדים נזכר בסיפור מהבעש"ט שסיפר להם המגיד ר' מרדכי. לאחר מכן המשיכו לספר עניינים ומעשיות ששמעו מר' מרדכי.