עריכת הדף "הכרת הטוב" (פסקה)

==אצל רבותינו נשיאינו==
על [[הבעל שם טוב]] מסופר שהיה מסתובב בעיירות ושואל אנשים מה שלומם כדי שיאמרו ברוך השם, והוא הסביר שזוהי פרנסתו של הקב"ה שנהנו ממה שבני ישראל מברכים אותו ואומרים לו תודה, ופעם אחת כאשר היה [[פרושים|פרוש]] שלא ענה לו, נזף בו הבעל שם טוב שהוא גוזל את פרנסתו של הקב"ה.

אצל הרבי ראו בצורה מודגשת ומופגנת כיצד הקפיד (על אף תפקידו ומעמדו) להכיר טובה ולומר תודה לכל מי שסייע לו. לקמן מעט דוגמאות המלמדות על הכלל:

'''א.''' כאשר בירכו את הרבי במכתבים לרגל יום הולדת וכיוצא בזה, הקפיד להשיב במכתב אישי לכל אחד מהמברכים. '''ב.''' כאשר העניק לאדם שליחות מסויימת הקפיד להודות לו על כך שביצע אותה{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://chabad.info/ad-post/679854/ נחשף הסידור שהרבי נתן בידיו הק' כ"הכרת הטוב" על המשלוח] {{אינפו}}}}. '''ג.''' אפילו על פעולות סיוע פשוטות של המזכירים או החסידים עבור הרבי) הקפיד הרבי לומר תודה{{הערה|כך לדוגמה סיפר הרב [[נפתלי גרינברג]] שכאשר פתח לרבי את הדלת בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית, והחזיק את הדלת כשהוא עומד מאחוריה - 'הציץ' הרבי אל מעבר לדלת ואמר לו 'א דאנק' ([= תודה]).}}. '''ד.''' הרבי הסביר שמנהג ה[[תשורה]] שהחל בחתונתו, עיקרו הוא הבעת הכרת טובה לחוגגים על שהגיעו לשמוח בשמחה. '''ה.''' אחת הדוגמאות הבולטות ביותר הייתה הדרת הכבוד שהרבי רחש לרב [[שניאור זלמן וילנקין]] שלמד עמו בילדותו, כאשר בכל פעם שנכנס או יצא מההתוועדויות הציבוריות שערך הרבי, נעמד הרבי מלוא קומתו ולא התיישב עד שהרב וילנקין הגיע למקומו, ולאחר פטירתו יצא ללוות את המיטה באופן מיוחד ואף השתתף בהוצאות הקבורה, ועוד.