עריכת הדף "הוראת שעה" (פסקה)

==בחסידות==
כללות התורה והמצוות הם דרכים כיצד להעלות ולברר את האור האלוקי המלובש בתוך הנבאים הגשמיים, והמשמעות של דבר שהוא 'אסור' על פי תורה הוא, שהאור האלוקי שבו קשור בידי החיצונים ולא ניתן להעלות אותו.

עם זאת, יש עיתים שכדי להעלות את האור האלוקי ניתן על פי הוראת נביא בדבר ה' בלבד, להעלות ולהתיר אפילו את האיסור, וזאת בתנאי שאין זה אלא לפי שעה בלבד.

כך לדוגמא, אליהו הנביא הקריב קרבן בהר הכרמל, על אף שנהג כבר איסור הבמות והיה אסור להקריב בשום מקום מלבד במשכן, כיון שהיה צריך להעלות את כל הדור שהיו עובדי עבודה זרה{{הערה|אור תורה המגיד ממעזריטש לקוטי תהלים ח, א סד"ה 'בים דרכך".}}.

על דרך זה מבואר בנוגע לקין שהתחתן עם אחותו כדי להעמיד תולדות, אף שהדבר אסור אפילו בין בני נוח, כיון שבלי זה לא היה קיום לעולם.

הכח להוראת שעה הוא ציווי אלוקי{{הערה|על דרך מה שנאמר במדרש רבה נשא פרשה יד (רנו) "אני הוא שאמרתי לו שיעשה כך".}}, שהוא המשכה שלמעלה מהתורה של [[עולם התיקון]], כיון שלגבי הקב"ה בעצמו אין אסור ומותר, חוץ ופנים, אור וחושך, והכל שווה לגביו, וכאשר נמשך המשכה עליונה יותר, אזי גם דבר שהוא אסור מצד עצמו בגדרים הרגילים, ניתן 'להתיר' אותו מאיסורו.

זהו הקשר בין 'הוראת שעה' לספירת המלכות, כיון ש'שעה' הוא לשון זמן, שקשור עם ספירת המלכות דווקא, ורק בספירת המלכות מאיר הכתר, ואזי 'מלך פורץ גדר'{{הערה|אור התורה שיר השירים תרט, חוקת תשסג.}}.