עריכת הדף "דף היומי בירושלמי" (פסקה)

== התייחסות של הרבי ==
מיד אחרי התקנה [[הרבי]] התחיל לעשות הדרנים על [[תלמוד ירושלמי]] במקביל ל[[הדרנים על הש"ס|הדרנים על תלמוד בבלי]].

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ב]], לכבוד הסיום על [[סדר מועד]] ב[[תלמוד ירושלמי]], [[הרבי]] שלח איגרת מיוחדת:

{{ציטוטון|לכבוד המשתתפים בכנס לסיום סדר מועד בירושלמי.. בנועם קבלתי מכתב המבשר טוב ואין טוב אלא תורה ואין תורה כתורת ארץ ישראל." בהמשך האגרת [[הרבי]] קישר בגאונות מדהימה את הקשר בין המסכת האחרונה של [[סדר מועד]] - מסכת [[מועד קטן]], למסכת הראשונה של [[סדר נשים]] - מסכת [[טהרות]]. בסופו של המכתב [[הרבי]] התבטא: "ויש לומר שעל פי מדתו של הקב"ה שהיא מידה כנגד מידה ושההתחזקות בלימוד הירושלמי תמהר קיום היעוד אשר חזה ישעיהו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.}}

=== יחידות עם הרב פנחס מנחם אלתר ===
שלשה חודשים לפני הסיום החגיגי של [[תלמוד ירושלמי]] כולו, ב[[י"ג אדר]] [[תשד"מ]], ביקר אצל [[הרבי]] ב[[יחידות]] הרב [[פנחס מנחם אלתר]] שכיהן אז כראש ישיבה "שפת אמת" (ובמהשך לאדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם"). רוב ה[[יחידות]] הם הרבי דיבר עם הרב אלתר על הסיום הירושלמי, שצריך לעשותו בפרסום האפשרי. 

- "כנראה, נתקבל הלימוד "דף יומי" בתלמוד ירושלמי" ענה [[הרבי]].

- "אכן, הדבר נתקבל ביותר" ענה הרב [[פנחס מנחם אלתר]].

- "בקשר להמוזכר לעיל אודות לימוד תלמוד ירושלמי – היה טוב ונכון לערוך "סיומים" בפירסום גדול, מכיון שעל ידי זה יתפרסם יותר כל הענין כולו".  

- "בתחילה עשו סיום על סדר אחד בפירסום גדול, אבל כעת מתכוננים לעריכת סיום על כל תלמוד ירושלמי".
[[קובץ:פני מנחם אצל הרבי.jpeg|ממוזער|[[פנחס מנחם אלתר|בעל ה"פני מנחם מגור]] בביקור אצל [[הרבי]]]]

- "האם התקיימה גם סעודה לגמרה של תורה?"

- "כן, התקיימה גם סעודה. הסיום נערך על ידי הגאון מערלוי שליט"א, שאמר גם "הדרן", ונכחו עוד כמה וכמה מגדולי התורה שאמרו "הדרנים" ודרשות כו'".

- "בזמן האחרון בכלל אוהב העולם "פירסומת"… ובפרט ב"[[ארצות הברית]]", ולכן, כאשר חסר בפירסום הדבר, הרי זה יוצר רושם שיש חסרון בדבר, ומכיון שכן הוא "מנהג המדינה", ואמרו [[חז"ל]] "אזלת לקרתא הלך בנימוסה" – הרי במדינה זו בודאי צריך להיות ה"סיום" בפירסום גדול".

- "ישנם השואלים מדברי המדרש "ה[[לוחות הברית|לוחות]] ראשונותעל שניתנו בפומבי לפיכך שלטה בהן עין הרע ונשתברו, וכאן אמר לו הקב"ה אין לך יפה מן הצניעות". אבל לאידך מצינו, שבדבר שב[[קדושה]] צריך להיות פירסום, וכיודע תשובת ה[[רשב"א]] "מצוה לפרסם עושי מצוה"".

דבר נוסף ש[[הרבי]] הציע באותה ה[[יחידות]] היא, להשלים את המסכתות שאין עליהם [[גמרא]], על ידי לימוד [[משניות]]. וגם מכיוון שסיום [[תלמוד ירושלמי]] נגמר ב"לא טוב", אזי שכיוסיפו את ה[[משניות]] ללימוד, כך "יסיימו בטוב" את ה[[תלמוד ירושלמי]]. 

[[הרבי]] אף אמר:

{{ציטוטון|בנוגע ללימוד "דף היומי" ב[[תלמוד בבלי]] – כבר נהגו כן כמה וכמה פעמים, יותר מג' פעמים, ובכלל – בכגון דא מספיקה הקביעות דפעם אחת, מכיון שהדבר נעשה ברבים ובפירסום; אמנם, בנוגע ללימוד "דף היומי" ב[[תלמוד ירושלמי]], הנה מכיון שנמצאים ב"מחזור הראשון", עוד לפני שנקבע ה[[מנהג]] בזה – יכולים לקבוע עתה את ה[[מנהג]] באופן שירצו, הן בנוגע להשלמת ה[[משניות]] במסכתות שבחלקן אין [[גמרא]], והן בנוגע להשלמת ה[[משניות]] במסכתות שאין עליהם [[גמרא]] כלל, ואדרבה – על ידי זה יקבע [[מנהג]] זה לדורות!}}

במשך ה[[יחידות]] שאל הרב [[פנחס מנחם אלתר]] את [[הרבי]]: "לגבי עריכת סיום מסכת בקשר ל"[[סעודת מצוה]]" (ב[[תשעת הימים]] וכיו"ב) – ישנם המדייקים לעשות סיום על המסכתות ד[[תלמוד בבלי]] בלבד, מכיון שכל המסכתות ד[[תלמוד ירושלמי]] אינם בשלימותם לגמרי, שהרי ישנם כו"כ ענינים שנשארו בקושיא כו', ולא הוגה וכו', ובמילא – חוששים הם ש[[סיום מסכת]] ב[[ירושלמי]] אינה באופן ד"שלים מסכתי'".

[[הרבי]] ענה לו: "דבר זה הוא חידוש גדול אצלי – שהרי כמה וכמה אחרונים מקילים בנוגע לסיום, ועד אפילו – על אבות דר"ג, וישנם אחרונים שהגזימו ומקילים לעשות סיום אפילו על פרק אחד בלבד! ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר אודות מסכת שלימה – גם מסכתות קטנות, ובפרט אבות דר"נ – מסכת שיש בה ריבוי פרקים, ואם כן, לכאורה בטח יכולים לעשות סיום על מסכת בתלמוד ירושלמי!"{{הערה|ראה היחידות המלאה בספר  "שיח שרפי קודש" עמודים 113-134.}}

=== התייחסות נוספת ===
בסיום ירושלמי ב[[מסכת נדה]], [[הרבי]] אמר את הסיבה, בשביל מה צריך להוסיף לב[[מסכת נדה]] [[משניות]] בפרקים שאין בהם [[גמרא]], ובכלל המסכתות שאין בהם [[גמרא]]:

{{ציטוטון|הקסלקא דעתך להוסיף בדפוסי [[ירושלמי]] את שאר ה[[משניות]] ד[[מסכת נדה]] עד ל[[סיום מסכת|סיום המסכת]] – נתעורר אצלי מסיבה נוספת: סיום הירושלמי שלפנינו (ב[[מסכת נדה]]) הוא – בענין דהיפך ה[[טהרה]], ומאז ומתמיד היה לי צער, וצריך עיון גדול לפי עניות דעתי מזה שה[[ירושלמי]] אינו מסיים בדבר טוב!
"בשלמא כאשר אין עצה לדבר – אזי אין ברירה, וכפי שכותבים המדפיסים שסיום הירושלמי לא הגיע לידינו, אבל בנדון דידן יש עצה פשוטה בדבר: כשם שב[[מסכת שבת]] הוסיפו את המשניות דד' פרקים האחרונים, הרי גם ב[[מסכת נדה]] יכולים להוסיף את שאר ה[[משניות]] עד ל[[סיום מסכת|סיום המסכת]], ואז יהיה הסיום על כל פנים בתיבת "תלויים", ובאם יוסיפו גם שאר המסכתות שלאחרי נדה – יהיה הסיום בדבר טוב.}}

בהמשך השנה, כמה שבועות לפני הסיום הראשון, ב[[חול המועד פסח]] [[תשד"מ]], [[הרבי]] הציע במכתב ל[[פנחס מנחם אלתר|בעל ה"פני מנחם"]] ללמוד את ה[[משניות]] של [[סדר טהרות]], כך שהסיום לא יהיה ב[[י"א אייר]] [[תשד"מ]], אלא ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] בסמיכות ל[[יארצייט]] של [[אברהם מרדכי אלתר|בעל ה"אמרי אמת"]] מ[[גור]]. 

[[קובץ:הרב מענטליק ע"ה.jpeg|ממוזער|הרב [[מרדכי מענטליק]] מביא את ברכת [[הרבי]] בסיום התלמוד ירושלמי]]
בתחילת המכתב [[הרבי]] מסביר למה הוא כותב דווקא ב[[חול המועד]]:

{{ציטוטון|הרי זה עניין שלפי עניות דעתי דבר האבוד ושהזמן גרמא ולכן כותבני בחול המועד – הגעתני ידיעה על דבר קא סלקא דעתך דקביעת יום הסיום דהירושלמי בי"א אייר (ובהוספת רק פרק אחד) והנה על-פי זה – רוב דסדר טהרות לא נכלל – לא בלימוד דדף ה[[בבלי]] ולא – דה[[ירושלמי]], באם "יגלגלו" הסיום ליום זכאי – תשלומין דחג השבועות (וגם יום הילולא בבית [[גור]]) – זמן לכלול כל הנזכר לעיל, על כל פנים באם יגלגלו ל[[ל"ג בעומר]] – יכללו המסכת שמסיימת את ה[[ש"ס]] בהסיום ואת כבוד-תורתו הסליחה – שנדרשתי ללא ששאלוני (וכיוון שכבר התחלתי בנידון זה פנים אל פנים – לפי עניות דעתי, מוכרחני לגמור הנ"ל).}}

לקראת מעמד החגיגי של הסיום הראשון [[הרבי]] מסר שיחה להדפסה בקובץ שיצא לכבוד הסיום מטעם לומדי מכון תלמוד ירושלמי, שנקרא "אור ירושלמי" – קובץ חידושי תורה על תלמוד ירושלמי "בהשתתפות מרנן ורבנן רבותינו ובני הישיבות".

=== מעמד סיום ירושלמי הראשון ===
[[קובץ:מכתב לסיום ירושלמי2.jpg|ממוזער|מכתב של [[הרבי]] לסיום הראשון של [[ירושלמי]] ב[[חתימה|חתימתו]] הקדושה]]
ביום ראשון [[י"א אייר]] [[תשד"מ]] התקיים ב[[בורו פארק]] מעמד חגיגי לסיום ירושלמי הראשון. בהתאם הוראת [[הרבי]] נסעו לסיום אנ"ש ובחורים רבים. הרב [[מרדכי מענטליק]] כובד לקרוא מכתב של [[הרבי]] שבו הדרן קצר על ה[[ירושלמי]] וקשר בין סיום ה[[ירושלמי]] לתחילתו. במכתב [[הרבי]] ציטט את דברי [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] "שמאיר בה ה[[חכמה]] ברורה כמו שהיא למעלה ב[[גילוי]]". כשהדגשת [[הרבי]] על העניין ש[[ירושלמי]] זה עניין השלום כפי שפתח את המכתב "לימוד ה[[ירושלמי]] שיביא גם למעשה (ולהנהגה) כהנהגת מארי ד[[תלמוד ירושלמי]] – שמנעימין זה לזה... חיבה ורעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר "האמת והשלום אהבו"". ו[[הרבי]] סיים עם  הסיום של [[מסכת טהרות]] במשניות "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום".

=== הרבי מסביר את שינויים בין תלמוד בבלי לירושלמי ===
מאז התקנה של "דף היומי בירושלמי" [[הרבי]] הקפיד מאז לערוך השוואה בשינויים בין ה[[תלמוד בבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי]].וכמו ש[[הרבי]] בעצמו אמר את זה בכמה וכמה הדרנים. ובכלל באותה תקופה [[הרבי]] אמר עשרות שיחות בנוגע ל[[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]].

ב[[יארצייט]] של [[הרבנית חנה]] ב[[ו' תשרי]] [[תשמ"ג]] [[הרבי]] ערך הדרן ואמר שלימוד [[תלמוד ירושלמי]] הוא כיום עניין שהזמן גמרא, "וכנהוג לאחרונה – להתעכב על השינויים שבין [[תלמוד בבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי]], ובפרט שלימוד ה[[ירושלמי]] הוא עניין שהזמן גרמא כי בקרוב ממש יוצאים מ"בבל" כללות עניין הגלות ובאים ל"[[ירושלים]]", ב[[גאולה האמיתית והשלימה]] על-ידי [[משיח צדקנו]]".

ואף בסיום [[מסכת סוטה]] ש[[הרבי]] ערך בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ב]], [[הרבי]] ערך סיום באופן נדיר על [[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד ירושלמי]], והסביר את הגישה בין [[תלמוד בבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי]] במידת ה[[ענווה]] שבהם.