עריכת הדף "גדליה מזל" (פסקה)

===בארץ ישראל===
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].

בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד"  מה[[ועד ע"א מוסדות]] שניתנו לרבי לרגל שנת השבעים ,וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.

בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר עלו ראשוני העולים לאתר את מקום הציון וטעו במיקום המצבה, בתור צאצא ומזכרונו זיהה את מקום הקבר המדויק ופעל לשיפוץ הציון והקמת אוהל תפילה במקום.

כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. במרפאתו טופלו רבים מתושבי האיזור בהם ציבורי חסידויות שונות וקהלים הנמנים על חוגי "העדה החרדית" וכדומה. וכן רבנים ואדמו"רים. בהם רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי [[אברהם גולדמן]] האדמו"ר מ[[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר ועוד רבים. כמו כן בשל המסירות נפש שעבר ברוסיה הסובייטית ובקיאותו בספרים תורניים וספרי חסידות שונים זכה להערכה בקרב הרבנים והאדמו"רים שהכירוהו שהשתייכו למגזרים שונים, ואף שמעו ממנו על מסירות הנפש של חסידי חב"ד ברוסיה וכן על אישיותו הדגולה של רבי לוי יצחק שזכה להכיר בנערותו. החזיק בקשרי ידידות קרובים בין היתר עם הרב הליטאי מיוצאי רוסיה ר' יצחק זילבר שהעריכו מאד, ואדמו"רי זוועהיל שהיו ידידי משפחתו והתייחסו בהערצה לאביו ר' ישראל אברהם.

נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.