לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
גדי
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== גדי וכבש כסמלים רוחניים === ===== הוויכוח בין המלך והמלכה ===== במהות הוויכוח טמון דיון עמוק: האם הצדיקים יותר גדולים או בעלי התשובה? כל אחד מהצדדים מייצג עיקרון אחר. על פי הביאור של הרב המגיד ממזריץ, יש נשמות שנקראות "שמיים" – אלו שמייצגים את בעלי התורה, ויש נשמות שנקראות "ארץ" – אלו שמייצגים את בעלי המצוות. כמו שניתן למצוא בתורה, לפעמים הכתוב מציין את "השמים" לפני "הארץ", ולפעמים הפוך, כדי להדגיש את החשיבות של לימוד התורה לצד עשיית המצוות. יש לעיתים מעלה בתורה, ויש מעלה במעשים טובים ובתשובה. ===== מה שגדי וכבש מסמלים ===== בישראל, הפזורה משולה לשה, שהיא בעלת התורה. בעלי התורה משולים לכבשים, מכיוון שכבש יש לו צמר. בכתובים נאמר "ושער רישי' כעמר נקי" – ההלכות של התורה נקראות שערות, כמו צמר הכבשים. גם צמר נקרא "אימרא" בלשון התלמוד, שהוא מלשון דיבור, כפי שנאמר "את ה' האמרת היום... וה' האמירך", המסמלת את דיבור התורה. כלומר, הכבש מסמל את התורה, ולימוד התורה. לצד זה, הגדי והעז מסמלים את עשיית המצוות. עזים, שמהשערות שלהן יש יניקת חיצוניים, מייצגות את אותם שמבצעים מצוות, שמסעסקים במשא ומתן, ולפעמים עם הרבה התחכמויות במעשים. הגדי, ככלל, מסמל את המצוות, כי ההמצוות נעשים בדברים גשמיים, שנלקח מקליפת נוגה ומזלות, וועל ידי המצוות ממשיכים ממקום ומבחינה רוחנית גבוה יותר, המבטלות את יניקת החיצוניים. הגדי נחשב כמייצג של תהליך הבירור של הקליפות, והמצוות. ===== תוכן הוויכוח ===== מובא מה[[המגיד ממזריטש]] שבמהות הוויכוח טמון דיון עמוק: האם הצדיקים יותר גדולים או בעלי התשובה? כי כל אחד מהצדדים מייצג עיקרון אחר, יש נשמות שנקראות "שמיים" – אלו שמייצגים את בעלי התורה, ויש נשמות שנקראות "ארץ" – אלו שמייצגים את בעלי המצוות. וכמו שניתן למצוא בתורה, לפעמים הכתוב מציין את ה"שמים" לפני ה"ארץ", ולפעמים הפוך. וכמו כן לפעמים מוצאים בתורה שמדגישה את החשיבות של לימוד התורה לצד עשיית המצוות. יש לעיתים בתורה הדגשה על המעלה במעשים טובים ובתשובה על לימוד התורה. ===== שיטתם ===== המלך, שמסמל את "[[זעיר אנפין]]" של [[עולם האצילות]], ש[[ז"א דאצילות]] לא יורדת ל[[בריאה יצירה עשיה]], ולכן הוא רואה את מעלת הירידה והבירור, וטוען כי הגדי עדיף, שכן התענוג נובע מהתחדשות, ולכן יש יתרון בגדי בעבודת השם. המלכה, מצד שני, מייצגת את [[מלכות דאצילות]], שיורדת ל[[בי"ע]] לברר בירורים. ולכן היא טוענת כי הכבש טוב יותר, המעלה בההפוך. אך, בסופו של דבר, שני הצדדים שווים וערכם מקביל, כמו בשמים ובארץ, שמאוחדים יחד{{הערה|[[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16031&st=&pgnum=184 ערך גדי].}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)