עריכת הדף "ברכת המזון" (פסקה)

==כוס של ברכה==
{{ערך מורחב|ערך=[[כוס של ברכה]]}}

יש{{הערה|בכל זה ראה שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סי' קפב סעי' א-ב.}} אומרים{{הערה|תוס' פסחים קה, ב ד"ה שמע מינה ברכה בשם הרשב"ם והר"ר יחיאל מפרי"ש. רבינו יונה ברכות נ, ב ד"ה מודים. רא"ש פסחים פ"י סי"ד ובברכות פ"ח ס"ב. הגהות מיימוניות הל' ברכות אות ס בשם מהר"ם מרוטנבורג, בשו"ת (פראג) סי' תקז, ובתשב"ץ סי' שג.}}, ש[[ברכת המזון]] טעונה כוס אפילו ביחיד. וצריך לחזר אחריה{{הערה|רמב"ן במלחמות ה' פ"ח דברכות (לט, ב). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמט, א). ר"ן פסחים שם ד"ה שמעת. טור ושו"ע שם.}} כדרך שמחזרין אחרי כל המצות שהן חובה, ולכן, אם אין לו כעת כוס לברך עליו, אבל הוא מצפה שיהיה לו אחר כך, ואפילו אם הוא יפסיד ארוחה – לא יאכל{{הערה|טור ושו"ע שם. וראה קו"א בסי' קצו ס"ק א שמיישב אדמו"ר הזקן את קושיות המ"א כאן ס"ק א.}}. ולפי זה אם שנים אוכלים יחד, צריך כל אחד ליטול כוס לברכת המזון; מה שאין כן בשלשה שמזמנים יחד, המברך על הכוס מוציאם ידי חובתם מהכוס, כמו שמוציאם מברכת המזון.

ויש אומרים{{הערה|מדרש הנעלם רות (זוהר חדש מז, א). הגהות מיימוניות שם בשם ר"י וה"ר אלחנן. דעה הב' בשו"ע שם.}}, ש[[ברכת המזון]] אינה טעונה כוס אלא כשמברכין בזימון.

ויש אומרים{{הערה|רי"ף פסחים שם. רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. רשב"א ברכות נב, א ד"ה ולענין ובשו"ת ח"א סי' שמב. ר"ן שם. דעה הג' בשו"ע שם.}}, שאפילו בג' או עשרה אינה טעונה כוס לחובה אלא למצוה מן המובחר{{הערה|רמב"ן שם. [[ראב"ד]] ברכות פ"ח (לט, א). ר"ן שם. ה"ר מנוח שם. הובאו בב"י ד"ה אבל דעת. רמ"א ס"א. וראה שער המצות פר' עקב עמ' קו.}}. דהיינו, שאם יש לו, יברך; אבל אינו צריך לחזר אחריו כדרך שמחזרים אחר המצות שהן חובה.
====למעשה====
ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב שנוהגים עכשיו כמו הדעה השלישית שאין צריך לחזר, אבל אם יש – זוהי מצווה מן המובחר.

יש הנוהגים שמברכים על הכוס רק כאשר מזמנים בעשרה, אבל [[הרבי]] כותב ב[[היום יום]]{{הערה|י"ד כסלו.}} ש"מברכין [[ברכת המזון]] בכוס של ברכה, אף שאין עשרה".