עריכת הדף "ברכה" (פסקה)

==מטבע הברכות==
"מטבע הברכות" הוא הסדר הקבוע שקבעו חז"ל בכל הברכות: ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכות המצוות, וברכות שבסדר התפילה. הברכות כולן נפתחות במילים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם".

ב[[הלכה]] נאמר שהמשנה מה"מטבע" שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובת הברכה, ואין להוסיף עליו{{הערה|ירושלמי ברכות סב, ב}}.

בירושלמי מובא כי ישנם שני סוגי ברכות:{{הערה|מסכת ברכות דף יא, א}}: א"ר יודן מטבע קצר פותח בהן בברוך ואינו חותם בהן בברוך מטבע ארוך פותח בהן בברוך וחותם בברוך. כלומר, חז"ל קבעו שבברכה קצרה יש רק לפתוח בנוסח הברכה הקבוע אבל בברכה ארוכה יש גם חתימה שהיא "ברוך אתה ה'", בנוסח המותאם לתוכן הברכה.

ב[[חסידות]] מבואר ש"ברוך" היא ההמשכה, "אתה" מרמז לשון נוכח על [[עצמות]] הבורא, "[[הוי']]" - ההמשכה של [[אור אין סוף]], "[[שם אלוקים|אלוקינו]]", לשון כוחנו וחיותנו, היא ה[[התלבשות]] בתוכנו ובתוך כל דבר עליו אנחנו מברכים, "מלך" - הירידה ל[[ספירת המלכות]], "העולם" - הברכה נמשכת לתוך העלם והסתר.

[[אדמו"ר הזקן]] מבאר את תוכנה של הברכה: "ברוך אתה מלך העולם", פירוש כי כל העולמות נמשכו מבחינת מלך. כמו שכתוב "מלכותך מלכות כל עולמים", והוא בחינת [[חיצוניות]] לבד להיות נקרא עליהם שמו ומלכותו לבד, ומבקשים שיהיה ברוך אתה ה' אלוקינו כמ"ש ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם, דהיינו שיתברך ויומשך ממקורא עילאה ראשיתה דכולא מהעלם אל הגילוי אשר יאמר עליו, כי הוא זה אתה בלשון נוכח דהיינו שישוב אלינו בבחינת [[פנים]] על ידי שובנו פנינו אליו כנ"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/32/51d&search=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D לקוטי תורה דרושים ליו"כ סח, ג]}}. "הוי'", הענין בכך הוא, כי אנו מבקשים שיומשך בחינת '''[[הויה]]''' להוות העולמות, שלא יופסק חיותם וקיומם, ולא יסתלק למעלה כטבע האש ח"ו. "אלקינו": בנוסף לכך אנו ממשיכים ומבקשים: שיהיה בחינת '''אלקינו''', שנהיה בטלים אליו בחינת [[מרכבה]] אליו יתברך עד שיקרא שמו עלינו שהוא אלהינו, וכמו שאנו אומרים: אלהי אברהם, על שם שהוא - אברהם אבינו, - היה כל חייו עבודתו להיות בבחינת מרכבה ולא להיות דבר יש ונפרד בפני עצמו. "מלך העולם": פירוש: מה שהוא מהוה ומחיה העולמות להיות יש ונפרד בפני עצמו, הוא מפני היותו [[מלך]] שמו נקרא, ו[[אין מלך בלא עם]] מלשון עוממות דברים זרים ונפרדים, שאם יהיה לאדם הרבה בנים אין נקרא שמו מלך עליהם, ולכן מהווה [[הקדוש ברוך הוא]] את העולם בבחינת '''הסתר''' דווקא, ולא בחינת '''בן''' שהוא ביטול. מה שאין כן ישראל נקראים בנים למקום, ברא כרעא דאבוה, כמו שהרגל בטלה אצל הראש{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/9/25d&search=%D7%9B%D7%92%D7%95%D7%A3+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94 [[לקוטי תורה]] פרשת אחרי].}}.