עריכת הדף "בעלי התוספות" (פסקה)

==פירושם על הגמרא==
בדפוסים הראשונים של התלמוד שהודפסו באיטליה, נדפסו התוספות לצד [[פירוש רש"י]], ומאז נשמרה צורת הדפסה זו בכל הדפוסים. פירוש התוספות נדפס בצד החיצוני של עמוד הגמרא, בעוד פירוש רש"י נדפס בצד הפנימי של העמוד{{הערה|ראה בדפי הגמרא}}.

בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של ה[[אמוראים]] בישיבות [[ישיבת נהרדעא|נהרדעא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]]. לדרך לימוד זו יש שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון היה שיעורים כלליים של ראש הישיבה שבה משתתפים קבוצות קבוצות כל קבוצה עם הרב שלו, והמאפיין השני היה לימוד ה[[חברותא|חברותות]] שבהם הם חזרו על השיעורים בדרך עיונית ופלפולית{{הערה|ראה פסקה [[בעלי התוספות#שיטתם|שיטתם]]}}. 

בסוף כל שיעור היו התלמידים כותבים מעין סיכום מהשיעור ואת מהלך הדברים והסוגיות של ראש הישיבה, וכך גם במהלך לימוד החברותות בבית המדרש, בבית המדרש היו התלמידים מתפלפלים ביניהם, מקשים קושיות ומתרצים תירוצים ואת כל מהלך הסוגיות היו רושמים לפניהם. 

עיקר לימודם היה על פי פירושי הגמרא שנכתבו לפניהם, כדוגמת [[פירוש רש"י]] (לכן יש הרבה קושיות של בעלי התוספות עליו), וכך כל פעם שהם גמרו סוגיה הם כתבו עוד סיכום של מהלך הסוגיות והפלפולים שהם התדיינו ביניהם, וכך נוצר פירוש התוספות. 

פירוש התוספות מלכתחילה לא היה פירוש על הגמרא כנ"ל, אלא היה סיכום הדיונים והשיעורים של התלמידים, זה היה השלב הראשון שבו נכתבו פירושי התוספות.

במסכת ברכות אין פירוש לבעלי התוספות, אלא פירוש של רבינו פרץ שנכתבו על ידי רבי מרדכי בן הלל.