עריכת הדף "בעלי השם שקדמו להופעת החסידות" (פסקה)

==ארבעת בעלי השם==
===ר׳ אליהו בעל שם{{הערה|ספר הזכרונות, פרקים נ"ה, צ"ו, קל"ה-קל"ז.}}===
נולד בקראקא שבפולין{{הערה|שנת לידתו אינה ידועה, וכן לא ידוע היכן היה מאז ש"י אז עזב את קראקא ועד ש"נ כאשר נתגלה לפתא בוורמייזא שבגרמניה.}}. בשנת ש"נ התיישב בוורמייזא שבגרמניה שם הקים ישיבה ללימוד קבלה והתפרסם כבעל שם. בשנת שפ"א (1621) הקים את חבורת הנסתרים וכשלוש שנים לאחר מכן (שפ"ד) עבר לפראג, שם פעל עד הסתלקותו בגיל למעלה מ־118 שנים{{הערה| ידיעה זו מופיעה בספר הזכרונות, ח"ב עמ' 133, פרק צ"א, במשפט הבא "כאשר נפטר ר' שמואל היה ר' אליהו בן מאה ושמונה שנים (לכאורה טעות הדפוס וצריך להיות ושמונה עשר. הכותב). וכאשר היו צריכים - כאמור לעיל - ללכת לקברו של המהר"ל ולהזכירו אודות הקבר אשר הניח עבור נכדו, שלח ר' אליהו עשרה מתלמידיו, להזכיר למהר"ל אודות הבטחתו לנכדו ר' שמואל, והוא עצמו אף הלך ללווייתו והספידו.}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[אליהו בעל שם]]}}

===ר׳ יואל בעל שם{{הערה|ספר הזכרונות פרקים ס', ע"ה, צ"ג.}}===
רבי יואל הלפרין מזאמושטש (המכונה רבי יואל בעל שם) היה תלמידו המובהק של ר' אליהו, מנהיג הדור השני של מחנה הנסתרים, ורבו של רבי אדם בעל שם שלימד את הבעל שם טוב. בתקופתו התחדשה אצל הצדיקים הנסתרים השיטה לקרב את פשוטי העם לתורה ומצוות, על ידי סיפורי ואגדות התורה{{הערה|לקו"ד ח"ג עמ' 550}}, ובכך לעורר את ליבם ולהדליק את ניצוץ נשמתם.

ר' יואל הגיע לישיבתו של ר׳ אליהו בפראג כרווק, ובשנת שצ״ד צורף לחבורת הנסתרים. בשנת שצ״ט שב לזאמושטש שבפולין{{הערה|בהוראת רבו.}} ושם הוכתר כבעל שם והנהיג את הישיבה כ־50 שנה. רבי יואל התפרסם בעולם היהודי לא רק במעשי הנפלאות שביצע, כי אם בעיקר בפעליו הרבים - במיוחד בשטח הרבצת התורה. בין השאר פתח ישיבה בזאמושטש, שהצטיינה בכך שלמדו בה היטב גם נגלה וגם נסתר. בנגלה הנהיג רבי יואל הבעל שם מזאמושטש את דרך הלימוד של רבו רבי [[יואל סירקיש]]{{הערה|ידוע יותר בכינוי הב"ח (בית חדש) על שם חיבורו הגדול על [[ארבעה טורים|הטור]].}} שהתבססה על התעמקות בסוגיא להבנתה על אתר באופן הגיוני.
{{ערך מורחב|ערך=[[יואל בעל שם]]}}

===ר׳ אדם בעל שם===
רבי אדם בעל שם מרופשיץ (שמו המלא היה אדם נחום) היה מקובל גדול, מנהיגם של הצדיקים הנסתרים בתקופה שקדמה לגילוי החסידות, תלמידו של ר' יואל בעל שם ורבו של הבעל שם טוב{{הערה|רבי אדם בעל שם מוזכר בספר הזכרונות פעמים רבות (בפרקים נא-נב, ס', בכל הפרקים עד-עט, וכן צט, קז), אבל כמעט אך ורק בהקשרים סיפוריים/תוכניים בלא ציוני שנים - ותולדות חייו לוטות בערפל.}}.

לישיבה של רבי יואל הגיע בהיותו כבן 33{{הערה|ספר הזכרונות פרק ע"ה.}}, ולערך בשנת תמ"ט קיבל לידיו את הנהגת הנסתרים{{הערה|החשבון מבוסס על המובא בפסקה הקודמת, שרבו הנהיג את הישיבה מאז שצ"ט במשך כ50 שנה. הכותב.}}. רבי אדם כיהן כרב ואב בית דין במספר קהילות ישראל? בתחילה בעיר לויצק, שם מילא גם בתפקיד ראש וועד הגאונים של 'ארבע הארצות', לאחר כמה שנים בפינסק, ובשנת תנ"ב התמנה לכהן באוסטראה לאחר שרבה הקודם ר' נפתלי הכהן עבר לעיר פויזן. בשנת תצ"ד (1734) התפטר רבי אדם בעל שם מהנהגת הנסתרים והעבירה לרבי ישראל בעל שם טוב. סמוך לפטירתו נבחר לאב בית דין בלבוב למלאות את מקום הגאון רבי נפתלי הירץ אך בד' תשרי תע"ד נפטר בטרם ישב על כסא הרבנות, ומנוחתו כבוד באוסטראה שבאוקראינה.
{{ערך מורחב|ערך=[[אדם בעל שם]]}}

=== ר׳ ישראל בעל שם טוב ===
הבעש"ט היה תלמידו וממשיך דרכו של רבי יואל, בתחילה ראש מחנה הצדיקים הנסתרים ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ותורת החסידות, ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות. הבעש"ט נולד בח"י אלול תנ"ח (24 באוגוסט 1698), הסתלק בו' סיוון תק"כ (יום א' של חג השבועות), ומקום קבורתו בעיירה מז'יבוז'.
{{ערך מורחב|ערך=[[הבעל שם טוב]]}}