עריכת הדף "
בניין המלכות
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==עבודת בנין המלכות== ===אמירת תהלים וקבלת עול=== התעוררות הרצון של המלך למלוך הוא על ידי שהעם מתבטלים אליו ומקבלים את מלכותו בקבלת עול. מסיבה זו נוהגים בראש השנה להרבות בקבלת עול, להמעיט בדיבור, ולנצל כל רגע פנוי לאמירת תהלים, שענינם הוא אמירת אותיות התורה בקבלת עול, ולא ענין של לימוד בהבנה והשגה. ===תקיעת השופר=== מצות היום של ראש השנה היא תקיעת שופר, ובה בא לידי ביטוי עיקר העבודה של ראש השנה ב'בנין המלכות' והמשכת הרצון בעולמות. רבי סעדיה גאון מביא את הטעם שמצוות היום בתקיעת שופר כיון שהמלכת המלכים נעשית בדרך כלל בליווי חצוצרות, שופרות, וכלי זמר{{הערה|אבודרהם, טעמי התקיעות.}}. הסיבה שתוקעים דווקא בשופר ולא בכלי זמר אחרים, היא מכיון שהשופר מבטא את הקול הפשוט, ואף מוציא קול הדומה לגניחות ויללות, המבטאות את שברון הלב ואת הרצון והתחינה שהקב"ה ישוב וימלוך בעולם. דבר זה מרומז גם בפסוקים שאומרים לפני התקיעות: "מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה", שדווקא על ידי שמעוררים את הקריאה מהמיצר, הקב"ה עונה במרחב, כפי שנרמז בכך שהשופר הוא מלשון 'אמרי שפע' ותענוג, המתעורר על ידי התקיעה. בתקיעת השופר עצמה יש שלושה ענינים (המקבילים לשלושת הפרטים והדרגות שבגילוי הרצון למלוכה, ראה לקמן) עצם קיום המצוה של תקיעת שופר, ההתעוררות לתשובה שעל ידי התקיעה, והביטול הפנימי שבנשמה הבא לידי ביטוי בתקיעת השופר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/1/index.htm קונטרס ראש השנה תנש"א, 'יבחר לנו את נחלתנו' תשכ"ג סעיף ט'].}}. ===פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות=== פעולה נוספת המעוררת את הרצון במלוכה, מפורשת גם היא בגמרא{{הערה|מסכת ראש השנה טז, א. לד, ב.}}: "אמר רבה: אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות – כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות – כדי שיבא לפני זכרונכם לטובה, ובמה – בשופר". באמצעות אמירת פסוקים אלו, אנו מבטאים את רצוננו שהקב"ה ימלוך בעולם, ואמירה זו מעוררת את הרצון למעלה. כל אחת משלושת קבוצות הפסוקים מורכבת מעשרה פסוקים: שלושה פסוקים מהתורה, שלושה פסוקים מהנביאים, שלושה פסוקים מהכתובים, וחותמים בפסוק עשירי מהתורה. כאשר אומרים פסוקים מהתורה שבכתב, מהווה הדבר נתינת תוקף שהדבר לא יכול להשתנות, ומכיון שכתוב בתורה שהקב"ה מולך על העולם, לא ייתכן אחרת, בדוגמת מלך שלפני שחתם על מכתב יכול לשנות אותו, אך לאחר שהמכתב התפרסם - קיבל הדבר תוקף שלא יכול להשתנות, ובאמצעות אמירת פסוקי המלכויות (וכן אמירת פסוקי הזכרונות והשופרות), אנו נותנים תוקף להתעוררות הרצון במלוכה{{הערה|אדמו"ר הזקן, ספר המאמרים תקס"ד עמ' ריז. התבאר גם בלקוטי שיחות חלק ד', שיחה לראש השנה.}}. באופן פרטי יותר, כל אחת מקבוצות הפסוקים מעוררת חלק אחר בשלושת הפרטים בהמשכת הרצון האלוקי בעולמות: אלוקות השייכת לעבודת האדם - פסוקים מלכויות, אלוקות הנעלית מעבודת האדם - זכרונות, אלוקות שלא בערך לעבודת האדם - התעוררות פנימיות עצמות התענוג, על ידי התקיעה בשופר השייך לצעקה של פנימיות הלב המעורר את פנימיות הקב"ה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/71726_he_1.pdf מאמר ד"ה זה היום תחילת מעשיך כ"ט אלול תשמ"א].}}. ===עבודת הביטול=== בהמשך המאמרים של שנת [[תש"ג]] מבאר [[אדמו"ר הריי"צ]] שישנם שלוש דרגות ברצון: רצון הגלוי - שגם אחרים יכולים לראות ולדעת זאת, רצון הנעלם - שהוא גלוי אצל האדם עצמו אך נעלם כלפי אחרים, ורצון המוחלט בעצמותו - שנסתר גם ממנו, ומוטבע בעצם הנפש. ההתעוררות של הקב"ה מלמעלה היא לפי עבודת האדם מלמטה, ולכן על ידי התעוררות האדם שמגלה את רצונו במלוכה - הוא מעורר את הרצונות הגלויים של הקב"ה למלוך בעולם, אך כדי לעורר את עצם הרצון במלוכה, הרצון המוחלט, צריך האדם לבטל את רצונו העצמי לחלוטין, ועל ידי הביטול הפנימי שמצד עצם הנשמה שמושרשת בעצמות אור אין סוף, ממשיכים גם את הדרגה השלישית והנעלית שברצון - הרצון המוחלט בעצמותו{{הערה|המשך מאמרי ראש השנה תשכ"ג.}}. ===[[עשרת ימי תשובה]]=== בתורת הקבלה מוסבר ש"בנין המלכות הוא מהגבורות", כיון שתכליתה של ספירת המלכות היא לרדת ולצמצם את עצמה בריבוי נבראים וחילוקים והגבלות, ודבר זה נעשה על ידי הגבורה, שענינה לצצמצם ולהגביל. זוהי גם הסיבה שההקדמה להמשכה החדשה הוא ענין ה[[נסירה]] שכמו שבתחילה היו אדם וחוה בגוף אחד, והיה צריך להפיל תרדמה ו'לנסור' ולהפריד, כך גם לאחר עליית חיות העולמות והתכללותה במקורה, צריך להיות ענין הנסירה שהעולם הוא בעילפון, והוא בחינת תוקף הגבורה והדין. בשל כך, גם לאחר שהסתיימה בראש השנה עצם העבודה של בנין המלכות, יש להמשיך ולפעול את שלימות בנין המלכות שתרד למטה בפועל בריבוי חילוקים וצמצומים. דבר זה נעשה על ידי העבודה של עשרת ימי תשובה, ואמירת מזמור 'שיר המעלות ממעמקים', דבר הרמוז בכך ש'עומק' הוא בגימטריא 216, אותה הגימטריא של המילה גבורה, ועל ידי שאומרים עשר פעמים מזמור זה, ממשיכים את כל עשר ה'עומקים' ועם גבורות אלו יכול להיות קיום עשר הספירות{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4377690/jewish/-.htm#footnoteRef7a4377690 תקעו בחודש שופר, יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז], סעיף ב' וסעיף י"א, ובנסמן בהערות שם.}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף