עריכת הדף "בן ציון שניאורסון" (פסקה)

==צילה שניאורסון==
[[קובץ:צילה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת צילה שניאורסון עם שליח הרבי ב[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]]]]

מרת '''צילה שניאורסון''' השתייכה לבית הורוביץ והתייחסה ל[[של"ה]] הקדוש. הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם בעלה וקבעו את מושבם בעיר [[תל אביב]]. 

מרת צילה האריכה ימים לאחר פטירת בעלה. ערירית הייתה, ומשהתאלמנה, כאבה עמוקות את חסרונו של בעלה. בחלוף השנים לא קהה כאבה והרבתה לבכות את הילקחו מעמה. 

גם לאחר פטירת הרב בן ציון, דאגו [[הרבי]] ו[[הרבנית]] באופן אישי לכל מחסורה של מרת צילה. הרבי דאג למכור עבורה את ה[[חמץ]].

היא הייתה משוחחת עם הרבי טלפונית, וכן [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] הייתה מתקשרת לדרוש בשלומה, ומרגיעה אותה כי איננה בודדה ויש מי שדואג לה.

היא העפילה אל מעבר לשנת המאה. למרות גילה המופלג נותרה אשת שיחה לבבית, בעלת דעה צלולה ולא הסתייעה אפילו במשקפיים. גם כשמלאו לה מאה שנה הכירה וזיהתה את האנשים סביבה. היא [[אהבה]] ילדים וכשבאו לבקרה, ניכר האושר הרב שהסבו לה. 

בשנים האחרונות הועברה לבית אבות, בשל קושי במציאת מטפלת עבורה. שהותה במקום גרמה להתדרדרות במצבה, והיא בקשה לשוב לביתה. הנשים סביבה היו חסרות אונים למול גודל האחריות שבמילוי משאלתה. הודות למסירותה של הגב' שרה רייכמן, ובסיוע נשי ובנות חב"ד ב[[תל אביב]], ביניהן הגב' רחל רייכמן והגב' בן צבי, שדאגו לרווחתה, השתפר מצבה עוד יותר מאשר קודם אשפוזה בבית האבות, והיא זכתה לסיים את ימיה בין כתלי ביתה כרצונה.

נפטרה [[כ"ט בכסלו]] [[תשס"ו]], ערב [[שבת קודש]] [[פרשת מקץ]], וזכתה להגיע למנוחות קודם כניסת השבת, סמוך לבעלה, בחלקת חב"ד בהר הזיתים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=7767&lang=hebrew] פרטים על חייה של מרת צילה שניאורסון.}}.

לאחר פטירתה הוחלט בארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד בארה"ק]] להנציח את שמם של הרב בן ציון וזוגתו מרת צילה שניאורסון על ידי כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתם. וביום היארצייט הראשון ב[[כסלו]] [[תשס"ז]] התקיים מעמד סיום כתיבת ספר התורה.