עריכת הדף "בוכרה" (פסקה)

===שלוחי רבותינו נשיאינו===
במטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית, שיגר לאורך השנים [[אדמו"ר הרש"ב]] מספר [[שלוחים]] שהתיישבו במקום והפכו לדמויות מפתח בקהילה, כשתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם הפכו בעצמם אף הם למנהיגי הקהילות בבוכרה.

ראשון השלוחים היה הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שהיה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]], אשר נשלח בשנת תרנ"ב (ואולי אף מספר שנים קודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=53c35bed-4c07-40af-9fb0-f350b01ce0be&st=אליעזרוב&pgnum=180 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנב]}}) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר [[סמרקנד]] מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=ff456656-2d70-4ba3-99bc-5b97f1bd543d&st=אליעזרוב&pgnum=183 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנה]}}, שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם.

במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=433 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=503 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&st=אליעזרוב&pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו"ב]] מומחה הרב [[יונה אהרונוב]] כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב [[שלמה פנחסוב]], הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

במשך השנים בהן פעל הרב נאה במקום, המשיך הרב אליעזרוב לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב [[שלמה טאג'ר]].

בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת"ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו"ר הזקן|שיטתו של אדמו"ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ"ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי.

בשנת [[תרפ"ה]] בוטל מעמדה של בוכרה כרפובליקה עצמאית, דבר שגרר בעקבותיו גם שינוי במסכויות העצמאיות שהוקנו להנהגת הקהילות.

בשנת [[תרפ"ה]] הקים ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]] את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד{{הערה|נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים 68-72. ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 300}}

חסידים נוספים שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היו הרב [[שמחה גורדצקי]] והרב [[חיים נאה]] (אחיינו של הרב אליעזרוב).

בשנת [[תרפ"ו]] הקים הרב גורודצקי את סניף [[תפארת בחורים]] ותלמוד תורה ובשנות השיא למדו במוסדות אלו כאלף תלמידים.

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] החלו רבים מחסידי חב"ד לברוח מהחזית אל עומק שטח ברית המועצות, ורבים מהם התרכזו בסמרקנד שבבוכרה, ובקיץ [[תש"א]] לאחר שהתהוותה במקום קהילה חב"דית התעורר הצורך להקים במקום ישיבה. 

ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היה הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. את עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרבנים [[אבא פליסקין]] ו[[מענדל פוטרפס|מנחם מענדל פוטרפס]]. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב [[יונה כהן]], ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[ניסן נמנוב]] כיהן כ[[משפיע]] הישיבה.

מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ [[תש"ו]], שאז [[יציאת רוסיה תש"ו|עזבו רוב חסידי חב"ד]] את [[סמרקנד]] והיגרו מ[[רוסיה]]. 

בין הדמויות שפעלו באותה תקופה בבוכרה היה הרב [[ישראל פנחס שרייבר]] שנדד עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות המלחמה, וסביבו התרכזה קבוצת תלמידים שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה"[[תניא]]" וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו הייתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.