עריכת הדף "אמירת הנשיא בחודש ניסן" (פסקה)

==פרטי המנהג==
אמירת הנשיא נעשית בכל יום לאחר [[תפילת שחרית]] (ובשבת, לאחר תפילת מוסף) ולאחר אמירת שיעור התהלים היומי כפי שנחלק לימי החודש{{הערה|הנהגת כ"ק אד"ש. אך באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ (ח"א, עמ' שצ) "אחר התפלה ואחרי אמירת נשיא היום יאמרו מזמורי היום [בתהלים]".}}.

[[הרבי]] ביקש לחזק את קיום מנהג אמירת הנשיא, ובאופן של "חמורין עלי" ו"חביבין עלי" דברי סופרים, ועד - לחביבות של [[מנהג ישראל]]. (וכעין המבואר ב[[חסידות]]{{הערה|לקוטי תורה סוכות פ, ג.}} בנוגע למנהג ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה|שמחת תורה.]]{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט, א, עמ' 379.}})

קרבנות הנשיאים נדפסו ב[[סידור תורה אור]] וב[[סידור תהילת ה']] בקריאה לימי ה[[חנוכה]], כשבסופה נדפס ה"יהי רצון".

===אמירת ה"יהי רצון"===
{{חלונית
|כותרת=נוסח ה"יְהִי רָצוֹן"
|רוחב=30%
|תוכן=יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּאִיר הַיוֹם בְּחַסְדְּךָ הַגָדוֹל עַל נִשְׁמָתִין קַדִישִׁין דְמִתְחַדְּשִׁין כְּצִפֳּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְאִין עַל עַמָא קַדִישָׁא יִשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּכְנִיס וּתְעַיֵּיל הַנָּךְ צִיפָרֵי קַדִּישֵׁי לַאֲתַר קַדִּישָׁא דְאִתְּמָר עֲלֵייה עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹקִים זוּלָתֶךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבְּאִם אֲנִי עַבְדְּךָ מִשֵּׁבֶט (פלוני) שֶּׁקָּרָאתִי בְּתוֹרָתֶךָ פָּרָשָׁה שֶׁל הַנָּשִׂיא הַיּוֹם, אֲזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוֹצִין קַדִּישִׁין וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַכְּלוּלוֹת בִּקְדוּשַּׁת זֶה הַשֵּׁבֶט, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּתוֹרָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיָּי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן:
|ניקוד=כן}}
ב[[לוח היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/א' ניסן|היום יום א' ניסן]]}} כותב [[הרבי]] שלאחר אמירת ה'נשיא' אומרים "יהי רצון" הנדפס ב[[סידור תורה אור]], וגם כהנים ולוים אומרים אותו.

הרבי מביא את דבריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]], ציוה לגיסו הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין הכהן]] לאמר ה"יהי רצון" שאחר ה'נשיא', ואמר לו כי אפילו כהן ולוי צריך לאמרו, כי זה שייך לעיבור.

===בספר תורה===
אין נוהגין כמנהג צדיקים רבים לקרוא את פרשת הנשיא ב[[ספר תורה]].

הרבי כתב בעניין זה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5966.htm אגרות קודש אד"ש חלק ט"ז אגרת ה'תתקס"ו.]}}: "לקרות פרשת הנשיאים (בתחילת ניסן) בספר-תורה - לא נהג כן כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ].. וידוע אשר הנהגות כ"ק מו"ח אדמו"ר היו כהנהגות אביו [מוהרש"ב] ולמעלה בקודש. וכבר אמרו חז"ל, נהרא נהרא ופשטיה".

גם ב[[ראש חודש]] ניסן, ב[[שבת]] (שחרית או מנחה) ובימי הקריאה שני וחמישי - אין לגלול את הספר תורה אחר הקריאה ולקרוא בו את פרשת הנשיאים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/1/2/index.htm אוצר מנהגי חב"ד].}}.

===האמירה בי"ג ניסן===
לאחר אמירת קרבנות הנשיאים במשך שנים עשר ימים מא' בניסן עד י"ב בניסן לפי סדר השבטים: יהודה, יששכר, זבולון, ראובן, שמעון, גד, אפרים, מנשה, בנימין, דן, אשר, נפתלי, ביום [[י"ג ניסן]] מנהגנו לקרוא מ"זאת חנוכת המזבח" עד "כן עשה את המנורה", שהוא נגד [[שבט לוי]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 19. והוא על-פי שיחת י"ג ניסן תשמ"ה: בנוגע לפועל, מנהג פשוט הוא שביום י"ב בניסן אומרים רק נשיא נפתלי, וביום י"ג מתחילים מ"זאת חנוכת המזבח".}} (ללא ה"יהי רצון").