עריכת הדף "אכילת מאכלי חלב בחג השבועות" (פסקה)

==טעמי המנהג==
אדמו"ר הזקן מביא את המנהג בשולחן ערוך וכותב על כך ש"מנהג אבותינו תורה היא, כי הרבה טעמים נאמרו עליו"{{הערה|שו"ע אדמו"ר, תצד, טז}}, ואכן בספרות התורנית מצאנו על כך טעמים שונים:
#לזכר מאכלי החלב ש[[בני ישראל]] אכלו ביום קבלת התורה. כיון שב[[מתן תורה]] נצטוו בני ישראל על מצות השחיטה מיד נאסרו כל מאכלי ה[[בשר]] שלהם והכלים שהשתמשו בהם, והם לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי מתן תורה היה בשבת. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב{{הערה|'גאולת ישראל' תרכ"ד. בהתוועדות חג השבועות תשי"ג הקשה הרבי על טעם זה, וקבע שזהו רק טעם צדדי ועיקר הטעמים הם הטעמים החיוביים. טעם זה הובא גם בהתוועדויות תשמ"ה כרך ד, עמ' 2123.}}.
#טעם דומה, שכיון שבני ישראל לא יכלו לקדש על היין שהיה להם כיון שדינו כיין של נכרים, היו צריכים לקדש על משקה חשוב אחר וקידשו על חלב{{הערה|שו"ת שם משמעון.}}.
#כיון שהתורה נמשלה לדבש וחלב, כמו שכתוב בפסוק "דבש וחלב תחת לשונך"{{הערה|הכלבו. הובא בהתוועדויות תש"נ כרך ג' עמ' 252.}}.
#השולחן הוא במקום ה[[מזבח]], וזכר לשתי הלחם שהקריבו בחג, אוכלים שני תבשילים בשבועות - [[לחם]] עם חלב ולחם עם בשר{{הערה|רמ"א תצד, ג. הובא בשיחת יום ב' דחג השבועות תשכ"ה, תורת מנחם כרך מג עמ' 378.}}.
#להזכיר זכות [[משה רבינו]] שכשנלקח לארמון [[פרעה]] בהיותו בן שלושה חדשים (בחג השבועות) - סירב לינוק חלב מאשה נוכריה וינק חלב אך ורק מאשה יהודיה.
#הפסוק "מנחה חדשה לה' בשבעותיכם" ראשי-תיבות "מחלב".
#חלב בגימטריא 40, כנגד ארבעים יום ששהה משה בהר סיני לקבל את לוחות הברית.
#אחד משמותיו של [[הר סיני]] הוא "הר גבנונים", שהוא לבן וצח כגבינה{{הערה|בשם רבי [[שמשון מאוסטרופולי]].}}.
#מן ה"דם" שהוא דבר אסור, נוצר ה"חלב" ונעשה [[מזון]] כשר (בלשון חז"ל "דם נעכר ונעשה חלב"), כך העוסק בתורה יוצא מטומאתו ונטהר.
#המנהג רמוז בלשון הפסוק שנאמר בחג השבועות: "מנחה '''ח'''דשה '''ל'''השם '''ב'''שבועותיכם", [[ראשי תיבות]] 'חלב'{{הערה|הגה"ה לספר המנהגים טירנא.}}.
#כיון שמנהג ישראל לערוך סעודת מצוה כאשר מסיימים לקיים מצווה חשובה, רצו לערוך סעודה מיוחדת לרגל סיום ספירת העומר, אך כיון שאם יערכו סעודה בשרית הדבר לא יהיה ניכר כיון שיחשבו שזוהי סעודה מצד היום טוב - נהגו לערוך סעודה חלבית{{הערה|ספר המטעמים.}}.
#כמו שחלב שהחמיץ - בשונה ממוצרים אחרים - יש לו תקנה ושימוש, כך גם מאכלי החלב רומזים שבאמצעות התורה אדם יכול לתקן גם אם 'נפגם' ו'התקלקל'.
#כפי שהמשקה הראשון שהתינוק שותה הוא חלב, כך גם התורה היא הדבר הראשון שיהודי צריך להכניס לפיו.
#איסור בשר וחלב הוא המצוות לא תעשה ה-66, המקבילה לחג השבועות שהוא היום ה-66 מראש חודש ניסן, תחילת השנה{{הערה|רבי חיים ויטאל, על יסוד דברי הזוהר ששס"ה יום הם כנגד שס"ה לא תעשה.}}.
#בגלל סמיכות הפסוקים "ראשית ביכורי אדמתך . . לא תבשל גדי בחלב אמו", מסמיכים את איסור בשר וחלב לחג הביכורים.
#כאשר משה עלה לקבל את התורה טענו המלאכים שהם קודמים מדין 'בר מצר', ומשה השיב להם שאינם יכולים לקבל את התורה משום שכאשר היו אצל אברהם עברו על איסור התורה ואכלו בשר וחלב{{הערה|"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם . . ויאכלו".}}.
#לרמז שצמאים לתורה וכמה שלומדים הצמאון רק מתגבר, כמו החלב שגורם לצמאון, וכמה ששותים ממנו לא רווים.
#משה רבינו נמשה מהיאור באותו תאריך של מתן תורה{{הערה|סוטה יב, ב.}}, ובתיה החזירה אותו על מיניקות מצריות והוא לא ינק מהן כי היה צריך לקבל תורה מהקב"ה, ורוצים לעשות זכר לזה{{הערה|שו"ת כנף רננה הקדמה ליורה דעה.}}.
#כפי שהחלב מותר למרות שהוא 'נעכר' ונעשה מהדם{{הערה|נדה ט, א.}}, כך גם מי שמקבל את התורה - לא מתחשבים בעברו והוא נעשה טהור{{הערה|מהרש""ם מבערזאן.}}.