עריכת הדף "איראן" (פסקה)

==פעילות חב"דית==
===פעילות ליוצאי פרס===
כבר בשנת [[תשי"א]] הורה [[הרבי]] לארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] לארגן על תכנית פעולה ליוצאי פרס{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1184 אגרות קודש חלק ד, א'קפד].}}.

בשנת [[תשכ"ג]] כתב הרבי למר [[אריה אליאב]], שביקר אז באיראן, על [[הוצאה לאור]] שעל ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשפה הפרסית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8570 אגרות קודש חלק כב, ח'תקע].}}.

כיום ישנה [[הוצאה לאור]] חב"דית בשפה הפרסית ב[[ניו יורק]]. כמו כן מכהן הרב [[משה אנטיזדה]], חסיד חב"ד, כרב הקהילה הפרסית ב[[נתניה]].

===פעילות  באיראן===
[[שליח|שלוחי]] הרבי הגיעו לאיראן כמה פעמים במסגרת '[[מרכז שליחות]]' בחודשי הקיץ. בשנת [[תשל"ו]], עברו שם השלוחים [[יוסף יצחק רייטשיק]] ו[[יוסף שמואל גרליצקי]], כתחנה בדרך למזרח הרחוק.

בשנת [[תשל"ח]], כשנה לפני המהפכה, הגיעו לאיראן הרב [[הרצל אילוליאן]] והרב [[שלום דובער הכט]]. השלוחים חוללו מהפכה רוחנית גדולה בקהילה היהודית שהייתה אז שוקעת, בנושאי [[כשרות]] ו[[טהרת המשפחה]]. עיקר פעילותם הייתה בתחום ה[[חינוך]] היהודי - הם אספו רשימות של נערים שיהיו מוכנים ללמוד בישיבה (רשימות שלמפרע התבררו כרשימות להצלת נערים והוצאתם מאיראן, כדלהלן). דובר אז אפילו על שליח קבוע שיישלח לאיראן.

באותה תקופה ארגנו השלוחים [[הדפסת התניא]] בעיר טהרן, שהייתה המהדורה הקי"ט של [[ספר התניא]]. לצורך ההדפסה הגיע לשם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]].

מאוחר יותר סיפר הרב ידידיה אזרחיאן, רב הקהילה, שספר התניא הציל את קהילתו: לאחר המהפכה, יצא חוק שיש להשמיד כל פריט או מסמך שיש עליו זכר לבית המלוכה ולשאה. בארכיון הקהילה היו אלפי פריטים היסטוריים שאיש לא העז להשמיד, ואז הגיעו פקחי השלטונות והסכנה הייתה חמורה. הפקח נטל את הספר הראשון שנקלע לידיו - התניא, וביקש מהרב לתרגם לו קטע מהספר. לאחר ששמע קטע מהתניא הודיע: "במקום שיש בו ספרים כאלה - לא צריך לבדוק יותר", ויצא בלי לגעת בארכיון המסוכן{{הערה|1=[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/623412 שליחות לאירן]}}. 

===השליחות לקונסוליה האמריקאית===
בתחילת [[תשל"ט]], במהלך המהפכה, שרפו מפגינים אירנים את הקונסוליה האמריקאית ורבים מעובדי הקונסוליה נמלטו. כמה עשרות מהעובדים הוחזקו בקונסוליה כבני ערובה. בלחץ [[האו"ם]], הסכימו האירנים לאפשר הגעתם של שני כמרים עבור בני הערובה, ולאחר לחץ הוסכם להכניס גם [[רב]] עבור היהודים שביניהם. הרב הנבחר היה הרב [[אברהם מרדכי הרשברג]] מ[[מקסיקו]].

לפני שליחותו, הרב הרשברג נכנס לרבי, והרבי הורה לו [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות חנוכה]] עם היהודים. הרב הרשברג התפלא כיון שהיה זה חודשיים לפני [[חנוכה]], אך לבסוף נדחתה הנסיעה עד יומיים לפני חג החנוכה. ואכן, הרב הרשברג הדליק נרות חנוכה עם היהודים הנצורים וחיזק את רוחם{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60536 כסלו ה'תשל"ט: 6 יהודים זכו לאור החנוכה בזכות הרבי] {{וידאו}} {{שטורעם}} {{ש}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48013 שליחות מהרבי באירן: הרב שלא השתחווה ● סיפור] {{COL}}}}.