עריכת הדף "איסור הקרבת בעל מום" (פסקה)

==מטעמי המצוה==
הטעם לאיסור הקרבת בעלי מומין כקרבן לה' טמון בעקרון של כבוד והדר הבית, שבו מתבצע תהליך של תיקון ושלמות רוחנית. כאשר אנחנו מביאים קרבן לבית המקדש, המקום שבו נגלות האור האלוקי והקדושה, יש חשיבות רבה בכך שהקרבן יהיה שלם ונקי מכל חסרון. כבוד המקום מחייב כי כל דבר הנכנס אליו יהיה ראוי וכולל בתוכו את המדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר. קרבן בעל מום אינו ראוי להיכנס לבית המקדש, כי הוא פוגע בשלמות של המקום ובכבודו.

מעבר לכך, המשמעות הפנימית של הקרבן נוגעת לעורר את מחשבות הלב של בני האדם כלפי ה'. כפי שמבואר, אדם מתפעל בכוח מעשיו, וקרבן ללא מום מעורר את המחשבה על שלמות ואידאל רוחני. הקרבן חייב להיות שלם כי השפעתו הרוחנית על המקריב ועל הסובלים ממנו תהיה יותר חזקה כאשר הקרבן משדר שלמות. קרבן בעל מום, בהיותו חסר, לא יכול לעורר את הלבבות באופן מיטבי, משום שהאדם נוטה להימשך אחר שלם וראוי, ולא אחר דבר חסר{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה רעז ומצוה רפו.}}.