עריכת הדף "אותיות הדיבור" (פסקה)

==החילוק בין אותיות בכוונה לאותיות בלי כוונה==
העולם הזה הוא עולם השפל בשני בחינות ההארה שבו מצומצמת מאד עד קצה האחרון, ולכן הוא חומרי וגשמי, וגם זאת היא בלבושים ומסכים רבים עד שנתלבשה ב[[קליפת נוגה]] להחיות כל דברים הטהורים שבעולם הזה ובכללם הוא [[נפש החיונית]] המדברת שבאדם, ולכן כשמדברת הנפש דברי תורה ותפילה בלא כוונה, אף שהן [[אותיות]] קדושות ואין [[קליפת נוגה]] שבנפש החיונית מסך מבדיל כלל להסתיר ולכסות על קדושתו יתברך המלובשת בהן כמו שהיא מסתרת ומכסה על קדושתו יתברך שבנפש החיונית כשמדברת [[דברים בטלים]] ושבנפש החיונית שבשאר בעלי חיים הטהורים דאף ד[[לית אתר פנוי מיניה]] מכל מקום איהו [[סתימו דכל סתימין]] ונקרא אל מסתתר, וגם ההארה והתפשטות החיות ממנו יתברך מסתתרת בלבושים ומסכים רבים ועצומים עד שנתלבשה ונסתתרה בלבוש נוגה, מה שאין כן באותיות הקדושות של דברי [[תורה]] ו[[תפילה]] דאדרבה [[קליפת נוגה]] מתהפכת לטוב ונכללת בקדושה זו כנ"ל מכל מקום ההארה שבהן מקדושתו יתברך היא בבחינת צמצום עד קצה האחרון מאחר שהקול והדבור הוא גשמי.

אבל ב[[תפילה]] בכוונה ו[[תורה]] בכוונה לשמה הרי הכוונה מתלבשת באותיות הדבור, הואיל והיא מקור ושרש להן שמחמתה ובסיבתה הוא מדבר אותיות אלו לכן היא מעלה אותן עד מקומה ב[[עשר ספירות]] ד[[יצירה]] או ד[[בריאה]] לפי מה שהיא הכוונה בדחילו ורחימו שכליים או טבעיים כו' כנ"ל, ושם מאיר ומתגלה אור אין סוף ברוך הוא שהוא [[רצון העליון]] ברוך הוא המלובש באותיות התורה שלומד ובכוונתן או בתפילה ובכוונתה או במצוה ובכוונתה בהארה גדולה לאין קץ מה שלא יכול להאיר ולהתגלות כלל בעוד האותיות והמצוה בעולם הזה הגשמי לא מינה ולא מקצתה עד עת קץ הימין שיתעלה העולם מגשמיותו ונגלה כבוד ה' וגו'{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ']]}}.