עריכת הדף "אור פנימי" (פסקה)

==אור פנימי - אור התורה==

התורה נקראת אור פנימי, להיותה נמשכת מ[[חכמה דאצילות]]. וכמו שכתב בזוהר: "[[אורייתא מחכמה נפקת]]" (התורה יוצאת ונמשכת מהחכמה), ושרשה מבחינת [[מוחא סתימאה]] (השכל הנעלם) של [[אריך אנפין]], הנקרא גם כן "אור פנימי", והיינו שהוא בחינה פנימית באור המקיף, שממנו דוקא ימשך אור למטה יותר - פנימיות המקבל. להבדיל מה[[מצוות]] הנמשכות מבחינת [[גולגלתא]] של אריך-אנפין שהוא בחינת [[אור מקיף]] שממנו ימשך [[אור מקיף]] למקבל.

והיינו, חכמת התורה שהיא מוגדרת בגדר השכל, ומתלבשת ומתגלה בתוך מוח האדם, הרי זה בבחינת אור פנימי. אבל המצוות שהן רצון ה', אין אור [[רצון העליון]] מורגש בכלי ואברי האדם, אלא נמצא בו בהעלם, וכביכול שורה ומקיף עליהם מלמעלה, בבחינת [[לבושים]].

ואף על פי כן מבחינה מסויימת יש גם ענין פנימי במצוות, וענין מקיף בתורה. כי המצוות נקראים בזוהר "[[רמ"ח אברים דמלכא]]" שהם המשכות [[אורות בכלים]], שמעשה המצוות וקיומן הוא הוא לבוש הפנימי לפנימית רצון העליון.

ואילו התורה - אף על פי "דאורייתא מחכמה נפקת" כנ"ל, אכן שרשה למעלה מהחכמה, והיינו שהיא מבחינת המקיף, ולכן בפנימיותה - בהעלם - היא בחינת אין-סוף ב"ה.

והנה האור פנימי צריך לשמירה - כשמתלבש בכלים, לפי שעל ידי הפגם ח"ו בכלי נמשך יניקה ל[[חיצונים]] גם מן האור המלובש בה, כמו על דרך [[משל]] שעל ידי שחותך ידו יוצא דם שהוא הנפש, והולך לאיבוד.

לכן השמירה של המצוות היא מהתורה, היינו מהמקיף שבתורה כנ"ל.

כשם ששמירת המצוות אפשרית רק על ידי לימוד התורה, כי לא עם-הארץ חסיד, ועל ידי הידע שאדם רוכש בתורה - יכול הוא לקיים את מצוותיה, כך גם השמירה על המצוות נובעת מכח התורה - מפנמיות התורה, שהיא המקיף שבתורה.