עריכת הדף "אור מים רקיע" (פסקה)

==בחסידות==
בתורת החסידות מבואר{{הערה|באריכות גדולה בסידור עם דא"ח על מזמור קנ שבסוף פסוקי דזמרה, ומוסבר גם בלקו"ת תזריע כב ד, סה"מ תרל"ה ח"א ע' כח, המשך תרס"ו עמ' תצג, סה"מ תרס"ז עמ' קעו, המשך תער"ב ח"ג עמ' א'רלג ועוד.}} ש"אור" הוא שורש ומקור רוחני בלבד, "מים" הוא החומר ההיולי ממנו נוצרת המציאות, ו"רקיע" היא המציאות הממשית עצמה. '''בעולמות''' שלושת דרגות אלו הן: '''אור''' הוא חכמה סתימאה (שהיא שורש ומקור העולמות), '''מים''' היא חכמה דאצילות (שהיא תחילת מציאות העולמות), ו'''רקיע''' היא בינה (שבה מציאות העולם כבר "ממשית"{{הערה|כי בה יש כבר התפשטות מוגדרת של אורך  רוחב ועומק. היינו, יחד עם זאת שמדובר על עניינים רוחניים לגמרי שאין לנו כל תפיסה בהם, הרי בינה היא כבר משהו מוגדר באופן 'סופי' ביחס לעצם האלוקות.}}).

הטעם לשמות שלושת הדרגות הוא, כי אור אינו דבר גשמי ממשי כלל, מים הם מציאות גשמית ממשית - אבל אין לה לא צבע ולא צורה (אלא מקבלים את צורתם וצבעם מהכלי שבו הם נמצאים), והרקיע צורתו קבועה וסופית - כמו מים שקפאו לקרח (וכן מדמה הכתוב{{הערה|יחזקאל א' כב.}} את הדרגה שמעל "חיות הקודש" ל"רקיע כעין הקרח הנורא").

===שלושת המשלים===
'''משל הגרעין''' - מהווצרות הצמחים: "אור" הוא רוחניות כח הצומח שבאדמה (שהוא רק מקור ושורש '''כללי''', אין בו שום צורה ולא שייכות לצורה, והוא מקור '''לכל''' הצמחים כולם), "מים" הוא הגרעין (שכולל כל תכונות הצמח הפרטי, אבל עדיין אין בו שום ממשות של ענפים עלים ופירות וכו', ויכול להתפתח באין סוף צורות שונות), ו"רקיע" הוא הצמח כפי שכבר צמח וגדל – שקיבל את צורתו הסופית ואינו יכול להשתנות עוד.

'''משל הטיפה''' - מהולדת אדם{{הערה|יש להעיר שמקור משל זה הוא בזוהר עצמו, אך שלושת הדרגות המדוברות שם הן בהולדת הנשמות. היינו, שהדרגה השלישית הנמוכה ביותר (רקיע) היא לידת הנשמה באצילות.}}: מקור ושורש הגוף הוא בטיפה הרוחנית שבמוח האב (שהיא ה"אור"), "מים" היא הטיפה הגשמית (שנוצרה ע"י ירידת הטיפה הרוחנית במוח וחוט השדרה, שעדיין יכולה להשתנות באופנים שונים ואפילו לזכר או נקבה), ו"רקיע" הוא הולד עצמו כפי שמצטיירים איבריו בפועל בבטן האם – שאז קיבל את צורתו  הסופית ואינו יכול עוד להשתנות.

'''משל השכל''' – מהווצרות רעיון שכלי. "אור" במשל זה הוא מקור ושורש השכל הנקרא "קדמות השכל", שהוא הכח להשכיל השכלות. כח זה לא רק שאין בו שכל בפועל אלא עוד זאת שהוא '''מושלל לגמרי''' ממציאות ומהות שכל{{הערה|סה"מ תרמ"ד עמ' קצז, תרנ"א עמ' נח, תרנ"ז עמ' רד ואילך, עמ' רעא. מאמרים תרנ"ט עמ' ריג, המשך תרס"ו עמ' קט ואילך, תרס"ט עמ' סב ואילך, אעת"ר עמ' ה-ו, תער"ב ח"א עמ' קפו, רמו, ח"ב עמ' תרנו, תרס ועוד.}}. "מים" היא נקודת ההשכלה שבחכמה, שהיא עדיין כחי היולי שיכולים להסביר אותה במיני אופנים שונים{{הערה|מאמרים תרנ"ד עמ' קצז.}} ובריבוי ההסתעפות בהשגה והבנה באורך ורוחב בריבוי הסברים וריבוי הענינים המסתעפים ממנה, וזה משיג נקודת ההשכלה באופן כזה וזה משיג אותה באופן אחר וכמו שסברת "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" אפשר ללמוד הן לזכות והן לחוב{{הערה|תו"א וירא טו ב.}}, ו"רקיע" היא הסברא כפי שנמשכה בהשגה והבנה ממש ואי אפשר עוד להטותה לאופן אחר.



{{אור}}



{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]