לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
אהבה כרשפי אש
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==עניינה== {{ציטוט-צף|ואיזו היא דרך העבודה שעל ידה פועלים את המעמד ומצב דלעתיד לבוא? – הרי כיון שלעתיד לבוא יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו", '''צריכה להיות העבודה בדרכו של יצחק, אהבה כרשפי אש''', עבודה שלמעלה ממדידה והגבלה של שכל וטעם ודעת|תורת מנחם, חלק י"ב עמוד 84 (ההדגשות אינם במקור)}} הביטוי של אהבה זו הוא בכך שיהודי מרגיש את עוצמתו ומעלתו של הקדוש ברוך-הוא לעומת שאר הנבראים ומרגיש בגודלו ומעלתו של ה' ואפסיות העולם הזה ותענוגותיו, ורואה עד כמה הוא רחוק מאלוקות{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמוד 65}}{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ושם: {{ציטוטון|שע"י ההתבוננות דכולא קמי' כלא חשיבי, מתעורר האדם באהבה עזה כרשפי אש}}}}, לרוב התבוננות זו באה בשעת ה[[תפילה]]{{הערה|שם=תפ|ראה [[לקוטי תורה]] [[פרשת במדבר]] ב, ג'. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג'. [[אור התורה]] במדבר כרך ב' עמוד של"ו, תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ועוד}} ועל-ידי התבוננות זו נפעל אצל היהודי [[יסוד האש]] שבליבו ונבערת אצלו התשוקה העזה לאלוקות בבחינת [[רצוא]] (שרוצה ומשתוקק להידבק באלוקות) עד שאהבה זו בוערת בקרבו ללא הגבלות וללא הבנה כלל{{הערה|שם=ג}}. אך תשוקה זו אינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת [[שוב]] שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת [[ציצית]] [[תפילין]] וכו'{{הערה|שם=נש}}. הרבי אומר שאהבה זו היא האהבה שעל-ידה פועלים את המעמד ומצב של ה[[גאולה]]{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמוד 84}}. אהבה זו מתחלקת לכמה סוגים, יש אהבה כזאת המגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ללא שום עבודה מצד האדם{{הערה|ראה אהבה כזאת ב[[לקוטי אמרים תניא]] פרק מ"ג}} ויש דרגה גבוהה יותר של אהבה כרשפי אש המגיעה אחרי עבודה רבה מצדו של היהודי (בבחינת [[אתערותא דלתתא]]){{הערה|כמו בפרק נ"ג בתניא, להרחבה ראו בקישורים חיצוניים}}. אהבה כרשפי אש זהו סוג של אהבה שנמשכת רק בזמנים מסוימים ולא נמצאת עם האדם לאורך כל יומו, זאת בשונה מאהבה כמים שנמשכת אצל האדם במשך כל היום{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ל"א, ב. [[אור התורה]] פרשת במדבר, כרך ג' עמוד תתס"ח, ועוד}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)