עריכת הדף "אהבה המסותרת" (פסקה)

==מקומה '''בנפש'''==
ישנם בחסידות שלושה ביאורים על מקומה של אהבה זו בנפש{{הערה|מאיזו דרגה בנפש היא נובעת.}}, ובכללות נחלקים לשנים: אהבה מבחינת חיה '''ש[[האבות]]''' מורישים לנו, ואהבה שמבחינת יחידה (וניצוץ בורא המלובש בה) שעניינה '''שהקב"ה''' נותן בו נשמה{{הערה|לקו"ת שה"ש ו' ב'.}}.

א. אהבה טבעית שמבחינת "חיה", שהיא '''פנימיות'''{{הערה|ולא מחיצוניות החכמה (היינו, "ברק המבריק"). כי אף שחיצוניות החכמה אינה נתפסת בהשגה ממש הרי בכל זאת היא חלק משכל '''הגלוי''', ואילו אהבה המסותרת לכל הדיעות '''אינה''' חלק מכוחות הפנימיים.}} ה[[חכמה]]. (קדמות השכל), ובאותיות ה[[הוי"ה (שם)|שם]] היא [[אות יו"ד]] של שם הוי'{{הערה|תניא פי"ח, לקו"ת ראה יח א'.}}.

אהבה זו עם היותה למעלה מהשכל, מכל מקום '''יש''' לה טעם – אלא שהוא למעלה מטעם '''המושג'''. ההתבוננות המגלה אהבה זו היא התבוננות של '''השכל הגלוי''' בההפלאה דאור אין סוף {{הערה|שם=קונטרס העבודה|קונטרס העבודה פ"ה עמ' 30 ואילך, וזאת התרומה עת"ר)}}. אהבה זו היא ירושה מאבותינו, דמאחר ו[[האבות הן הן המרכבה]] זכו להוריש אותה לבניהם{{הערה|תניא פי"ח.}}.

ב. אהבה טבעית שמבחינת יחידה שבנפש (שלמעלה גם מפנימיות החכמה{{הערה|לקו"ת תצא לח ג' ואילך, לט ב' ואילך. אוה"ת תצא עמ' תתקפב ואילך. וכן הוא בע"ח שער מ"ב פ"ב וספ"ג.}}). ובארבע אותיות השם היא ב[[קוצו של יוד|קוצו של יו"ד]] (שלמעלה מהיו"ד עצמו){{הערה|לקו"ת ויקרא ד ג', תצא לח ג, אוה"ת תצא תתקפב.}}.

באהבה המסותרת שמצד בחינה זו אין שום טעם כלל (אפילו לא כמוס{{הערה|אוה"ת תצא עמ' תתקפד.}}), אלא היא טבעית ועצמית, ולכן גם אינה צריכה להתבוננות שתעורר אותה{{הערה|שם=קונטרס העבודה}}. בבחינת הביטול מעלת אהבה זו על הקודמת, שהאהבה דפנימיות החכמה עניינה ביטול הרצון (שלו לאלוקות), ואילו אהבה זו היא שאין לו רצון משל עצמו כלל -אין '''מה''' לבטל. היינו, שאין שייך כלל ביטול הרצון כי אין כלל רצון שצריך לבטל אותו{{הערה|ד"ה וזאת התרומה עט"ר, שבבחינת חיה עדיין יש מה שבטל אבל יחידה מתכללת ממש באוא"ס ב"ה ואין מה לבטל.}}.

ג. אהבה טבעית שמבחינת ניצוץ קטן בורא המלובש{{הערה|ע"ח שער דרושי אבי"ע רפ"א.}} בניצוץ נברא (הנקרא יחידה{{הערה|תו"א צט ב', לקו"ת שה"ש ו' ב', בסוכות עת"ר, אני ישנה תש" פי"א, באתי לגני תשי"ג פ"ה ועוד.}}). שורש דרגה זו הוא בבחינת [[אדם קדמון]]{{הערה|שם=אדם קדמון|ובזה גופא כמה דרגות: שרק '''שורשה''' בא"ק, אבל היא עצמה באצילות (אוה"ת שמע"צ א'תתכ), ש'''היא עצמה''' מבחינת א"ק (לקו"ת תצא לט ב, אוה"ת שמע"צ א'תתו), ושהיא מבחינת עתיק דא"ק (ד"ה במדב"ס תרס"ו, ויהי אומן עטר"ת פ"א)}}.

;שני אופני התגלותה
למרות שאהבה זו היא בעצם הנפש (בחינת חיה ויחידה), היא מתגלה בכוחות '''הפנימיים''' – ובשני אופנים:

'''א.''' כמו שהיא בעצמה, שהאדם מרגיש אהבה גלויה שלמעלה מטעם ודעת. '''ב.''' שמתלבשת ב"תעלומות  לב"{{הערה|תניא ספט"ז, פל"ט, קונטרס העבודה פ"א עמ' 5.}} או "התגלות הלב"{{הערה|ד"ה והיה כאשר ירים תרצ"ד ספ"א, בעצם היום הזה תש"א פ"ד.}}.