עריכת הדף "אדם (בני ישראל)" (פסקה)

===שתי בחינות שבנשמה===
וזאת מצד שתי הבחינות שבנשמה:

א) מצד עצם [[נשמה|נשמות]] ישראל שהן "חלק אלקה ממעל" - חלק מעצמותו, ו"התופס בחלק מהעצם כתופס בכולו", ולפיכך נקראים אדם - מלשון "אדמה לעליון". שהרי הם חלק ממנו. נמצא כי השם "אדם" לנשמה, הוא מצד היותה מופשטת מכל ציור - חלק אלקה ממעל ממש.

ב) מצד ה[[נר"ן]] שבנשמה. והיינו מצד היותה מוגדרת ומצוירת בציור כוחות הנפש כמראה אדם הנאמר ביחס ל[[ספירות]] שב[[עולם האצילות]].

שלמרות ש[[נשמה|נשמות]] ישראל הן חלק מ[[עצמותו]] יתברך, וכמו שכתוב {{ציטוטון|חלק ה' עמו}} - חלק משם [[הויה]] ברוך הוא, כדכתיב {{ציטוטון|ויפח באפיו נשמת חיים}} ואיתא על זה ב[[זוהר]] {{ציטוטון|מאן דנפח מתוכיה נפח}} - מתוכיותו ופנימיותו, מכל מקום, אחר כך כשנזקקה ה[[נשמה]] לרדת ולהתלבש ב[[גוף]] הנברא, ירדה והשתלשלה ב[[סדר השתלשלות]], כדי להברא - ככל [[נברא]] שהוא [[יש מאין]] - על ידי מאמר ה' - "נעשה אדם", ונעשית בבחינת נברא, ואז היא גם מוגדרת ומצויירת - "דמות כמראה אדם", הנאמר גם על הספירות העליונות, וכמו שכתוב: {{ציטוטון|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם}}.

אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות הנשמה - בחינת [[נר"ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "נשמה שנתת בי טהורה היא".

יתר על-כן גם הנר"ן שנמשכו להיות יש נברא ודבר בפני עצמו, המצויר בציור וגדר אדם שיש בו ראש ורגל, מכל מקום יש בהם בחינת הביטול לקב"ה -גם כן - מצד שרשן, וכמאמר חז"ל: ברא כרעא דאבוה, שאף על פי שהבן נעשה מציאות עצמאית נפרד מאביו - בחינת כרעא בלבד, שהוא החלק התחתון שבאב, מכל מקום הוא כרעא דאבוה, שכוחו ועצמיותו של האב משתקפת בו. וכך גם [[נשמה|נשמות]] ישראל מצד הנר"ן שבהם, גם בהיותם למטה-מלובשים בגוף, הם בבחינת אדם-אדמה לעליון, חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו. וזאת משום שגם התהוות הנשמות כנבראים, להתלבש בגוף האדם שלמטה, נמשכה מבחינת פנימיות הדיבור של מעלה, ולכן נרגש בהם ה[[ביטול]] - היפך ה[[ישות]] - המאפיינת כל נברא.

הקשר של הנר"ן עם הספירות העליונות שהם בחינת "דמות כמראה אדם", שבגלל זה גם הנר"ן נקראים "אדם", הוא בשנים: