עריכת הדף "
אדון עולם
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ביאורים בתורת החסידות== "אדון עולם" - בגימטריא "[[אין סוף]]"{{הערה|השל"ה בסידורו (שער השמים), ע"פ פרדס שער עצמות וכלים פ"ה. אלי' רבא סמ"ו סקט"ו, ממטה משה סל"א בשם גאונים. הריעב"ץ בסידורו (בית יעקב).}}, שהוא בחינת ה[[רצון העליון]] לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם. על המילים "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא" מקשה [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|במאמר ד"ה "אדון עולם" [[תש"ג]] - נדפס בספר המאמרים תש"ג ע' 10 ואילך.}}, כיצד שייך לומר כי הקב"ה מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי זה היפך הכלל ש[[אין מלך בלא עם]]{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.}}. ומבאר זאת על פי מאמרו של [[השל"ה]] האמור, בגודל השבח של אדון עולם, שאדון עולם בגימטריא [[אין סוף]], שמהות האין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, שאמיתת המהות של [[אין סוף]] הוא ב[[עצמותו]] יתברך{{הערה|המשך תרס"ו ע' קסז ואילך. ס"ע קעב. ובכ"מ.}}. על פי זה מבואר מדוע אומרים "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא", מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן ש"אדון עולם אשר מלך" הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שמושרשת כביכול בעצמותו יתברך - אמיתית ענין אין סוף, ומכיון שעצמותו יתברך הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא{{הערה|ראה [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140001#footnoteRef6a3140001 מאמר ד"ה "אדון עולם" ראש השנה תשמ"ג].}}. [[רבותינו נשיאנו]] ביארו את תפילת אדון עולם ב[[מאמר|מאמרים]] שנאמרו בקשר ל[[ראש השנה]] בו ממליכים את ה' למלך ומעוררים את הרצון למלוכה - [[בניין המלכות]]. בראש השנה אומרים בתפילה את ברכת "מלכויות" שמהותה היא המשכה מבחינת רוממות העצמות להיות בבחינת רוממות והתנשאות על עם. ומבואר{{הערה|המשך שמח תשמח תרנ"ז. סה"מ תרנ"ז ס"ע קפג ואילך.}}, שעל זה נאמר "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא", כלומר שגם קודם שנתעורר ברצון כביכול להיות מלך על עם, יש כבר בחינת הרוממות וההתנשאות שמצד עצמו. ומבחינה זו ממשיכים בראש השנה, שיתעורר להיות לו רצון למלוכה על עם, שעל זה נאמר "לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא", כלומר כמו שנקרא מלך על עם, שמזה נתהוו ונבראו העולמות, ושמו נקרא עליהם{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-4/306/308.htm מאמר ד"ה אתם ניצבים" תשכ"ה].}}. על המילים "ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא" מבאר [[אדמו"ר הרש"ב]]: קטע זה נאמר על הגילוים שיהיו [[ימות המשיח|לעתיד לבוא]] שיאיר בחינת ה[[עצמות ומהות|עצמות]] של [[אור אין סוף]] כמו שהוא מרומם לבדו. והעולמות לא יהיו במציאות דבר בפני עצמם, כי אם יהיה הכל [[אלקות]] ובפרט ב[[נשמה|נשמות]] ישראל שיהיו בבחינת ונחיה לפניו{{מקור}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף