עריכת הדף "אברהם מיכאל פלינט" (פסקה)

==שנותיו האחרונות==
בשנת [[תשע"ח]] התגלה אצלו גידול בלבלב. בירור קצר אצל רופאים הבהיר כי גידול באיבר זה הוא מהמסוכנים ביותר, וכי תוחלת החיים ל"ע של חולים במחלה זו היא ששה חודשים בלבד. התחושות היו קשות ביותר. ההרגשה הייתה של רעם חזק ביום בהיר.

הרופאים לא איבדו זמן יקר, וקבעו תור לניתוח שאולי יאט את קצב הגידול. בדיקה קצרה בלוח השנה העלתה שתאריך הניתוח 'נופל' על יום שישי [[ט' אייר]].

במוצאי שבת, ששה ימים לפני הניתוח, ארגנו ילדיו סעודת 'מלווה מלכה', שהייתה גם מעין 'סעודת הודיה', כדי לבטא את האמונה בבורא עולם ומנהיגו שהכול יתנהל על הצד הטוב ביותר. במהלך הסעודה, כל אחד מהילדים העניק לו דבר–מה כסגולה לבריאות שלימה. בתו חיה רחל, הזכירה שפעם הלכה איתו לחלוקת הדולרים, והרבי העניק לה דולר עם ברכה שיאיר מזלה. היא העניקה לאביה את הדולר, וציינה כי היא מעבירה אליו את ברכתו הייחודית של הרבי, בהתאם לידוע שכאשר נר מדליק נר, לא נגרע מאום מהנר הראשון. בתו הוסיפה והסבירה, שהיות והברכה ניתנה על הדלקת נרות, הרי היא מוסרת בלב שלם את הדולר ואת הברכה, ובוודאי הדבר לא יגרע ממנה…

כל הנוכחים בחדר התרגשו מאוד. ר' אברהם נזכר ברגעים בהם עמדו לפני הרבי, את פניו של הרבי והבעתן, את מילותיו הקדושות, והדבר חיזק את רוחו.
הבטה חטופה על שטר הדולר, הותירה אותו בהלם מוחלט: ט' באייר. בדיוק אותו תאריך בו נקבע הניתוח…

ברגע אחד, הוא חזר אחורה 28 שנה, אל אותו [[ט' אייר]] [[תשמ"ט]], בו קיבל את הדולר המדובר. וכך סיפר בזמנו בראיון לבית משיח:

"היות שאת מקום מגורנו קבענו בשכונת קראון הייטס, מצאתי את עצמי בהזדמנויות רבות זוכה לעבור במעמד 'חלוקת דולרים', ומקבל מהרבי דולר וברכה. כל אימת שנקרתה בפני הזדמנות או כאשר חשתי צורך, הייתי מצטרף לתור וזוכה לדולר של הרבי בצירוף "ברכה והצלחה".

באחד מימי ראשון של חודש אייר תשמ"ט, עשיתי את דרכי בשעת צהריים מוקדמת ל–[[770]] כדי לזכות לקבל דולר. בדרך, בהשגחה פרטית, פגשתי את אחת מבנותיי, חיה רחל שמה.

בתי זו הייתה אז בת שמונה שנים, ובדיוק באותה שעה סיימה את לימודיה ב'בית רבקה' והייתה בדרכה הביתה. הצעתי לה להצטרף איתי לחלוקת דולרים. בתחילה היא מיאנה ולא רצתה; אך שכנעתי אותה להצטרף אלי. וכך המשכנו שנינו לעבר [[770]].

לאחר המתנה בתור הארוך, עמדנו בפני פניו הקדושות של הרבי, וזכינו לקבל דולר וברכה. בתוך שניות מצאנו את עצמנו מעבר למפתן הדלת.
אלא שאז נקראנו חזרה… לא הבנו במה מדובר, אך ראיתי שהמזכיר הרב גרונר מבקש שנחזור חזרה לאור בקשתו של הרבי. הייתי מופתע. באותן חלקיקי שניות עד שנעמדנו בשנית מול פני הדרת קדשו, חשבתי מה יכולה להיות הסיבה שהרבי רוצה לראותנו בשנית. מעולם קודם–לכן לא קרה לי כדבר הזה…

כשהתייצבנו לפני הרבי, פנה אלי הרבי ושאל כשהוא מצביע על בתי: "היא מדליקה נרות שבת?" הייתי מופתע מהשאלה. מדובר בילדה חב"דית שגדלה על ברכי הנש"ק. בוודאי שהיא מדליקה! התבלבלתי לרגע. מי שהשיב אותי לקרקע המציאות היה הרב גרונר שחזר על שאלתו של הרבי: האם בתך מדליקה נרות שבת?

עניתי כמובן בחיוב. בשלב זה אורו פניו של הרבי, והוא העניק לילדה דולר נוסף וביקש שתניח אותו לצדקה לפני הדלקת הנרות, ובירך אותה שיאיר מזלה.

יצאנו שנינו יחד מ–[[770]], נרגשים ותמהים גם יחד. עוד זמן רב התחבטתי ודשתי ביני לבין עצמי באותה סיטואציה. הרי בתי זו, חיה רחל, עברה כבר פעמים רבות במעמדים של חלוקות דולרים, פעמים איתי ופעמים עם רעייתי, ואף פעם הרבי לא שאל את השאלה הזו. ידעתי שיש דברים בגו.

28 שנה אחרי, כולם היו פעורי פה. אצל הרבי אין מוקדם ומאוחר, נבואה ממש; לפני עשרים ושמונה (כח) שנה בתאריך זה, הרבי קורא לי שוב, ומדבר איתי. הרבי הרי יכול היה לשאול את הילדה בעצמה כפי שעשה פעמים רבות; הרבי גם היה יכול לשאול אותה בהזדמנויות רבות בהן עברה קודם לכן; אך הרבי העדיף לשאול אותה שאלה זו רק באותו יום דווקא. הרגשתי שבכך הוא מאיר את מזלי. ידעתי שברכתו של הרבי מלווה אותי".

בניגוד גמור לכל הסטטיסטיקות – ר' אברהם עבר את הניתוח בהצלחה, וחי עוד כמעט ארבע שנים, בהן הספיק לחתן עוד בת, ולרוות נחת מעשרות צאצאיו כן ירבו.

בשנת [[תש"פ]] חלה במחלת ה[[קורונה]], ולמרות שהצליח להחלים ממנה, הוא נחלש מאוד, ולמרבה הצער ב[[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]] נפטר, בגיל 72. נטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי|בית החיים על שם מונטיפיורי]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/646554/ קראון הייטס: אנ"ש ליוו למנוחות את הרב אברהם פלינט ע"ה] {{COL}}}}.