עריכת הדף "אברהם גנין" (פסקה)

==במוסקבה==

בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גוייס לצבא האדום, ושירת ב[[איראן]] ואחר כך ב[[מוסקבה]] וב-1943 איבד את רגלו מפצצה גרמנית. כשנה שלמה שהה בבתי רפואה, עד שנרפא.

כשיצא מבית הרפואה התגורר אצל דודו במוסקבה, והתפרנס מעשיית מפתחות. יום אחד נודע לו שיש בית כנסת באיזור, ובעקבות זה התחיל להופיע בבית הכנסת [[מרינה רושצ'ה]]. שם התחיל ר' [[ישראל פינסקי]] לקרב אותו וללמד אותו על יהדות.

מיני אז נהיה לאחד הפעילים הבולטים שם. עד בואו היה כל שבת קידוש קטן, ואילו עם בואו התחיל לארגן כל שבת חלות והרינג ו[[משקה]] בכמות גדולה שתספיק ל[[התוועדות]] גדולה בשבת. מדי שבת היו מתחילים את ההתוועדות עם לימוד פרק [[תניא]], אחר כך היו אומרים הרבה [[לחיים]] ומנגנים [[ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], ואלו שהבינו היו קוראים בקול [[שיחות]] של הרבי, שגונבו לרוסיה במחתרת. כמו כן היה מארגן התוועדויות מדי פעם בבתי אנ"ש, במיוחד כאשר הגיעו שלוחים מהרבי.

במוסקבה גם התחתן עם אשתו מרת אספיר שהגיעה מבית קומוניסטי שדיברו בו [[אידיש]]. במשך תקופה התגורר בבית חותנו, והם הציקו לו בשל פעילותו ועקשנותו לשמור על הלכות [[כשרות]].

מדי שבת היה צריך ללכת מרחק הליכה של כשעה וחצי לבית עם רגל אחת. הוא היה מגיע בשבת בבוקר, ונשאר בבית הכנסת עד מוצאי שבת.

כמו כן שימש כ"שר האוצר" של המחתרת החב"דית, והיה דייקן גדול בכל הקשור לכספי ציבור{{הערה|מעדות ר' משה לברטוב ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 490, במדור "קוראים/כותבים".}}.