עריכת הדף "אביב" (פסקה)

==בתורת החסידות==
בפנימיות התורה מוסבר שחודש ניסן הוא בחינת [[אתערותא דלעילא]], ולכן הוא מכונה בשם 'חודש ה'''אב'''יב', שהאותיות בסדר ההשפעה מלמעלה למטה, לעומת חודש תשרי שענינו הוא [[אתערותא דלתתא]], שסדר האותיות הוא מלמטה למעלה, '''תשר'''י (בסדר תשר"ק).

רמז נוסף בביטוי 'חודש האביב', הוא בכך שחודש ניסן על פי תורה הוא ראשון לחודשי השנה וממנו נמשכת ההשפעה בכולם, והוא בדוגמת ה'אבא' של כל י"ב החודשים, כרמוז בשם אביב - '''אב''' ל'''י"ב''' החודשים.{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58827&st=&pgnum=67 אור התורה בא רסא].}}

אף שחודש ניסן כולו נקרא בשם 'חודש האביב', בפרטיות הכוונה היא בעיקר לט"ו בניסן, והרמז לכך הוא ש'אביב' ב[[גימטריא]] ט"ו, ובלשון התורה עיקר ה'אביב' הוא בנוגע לשעורה, שעבודת השעורים היא בט"ו בניסן שבו היו מקריבים את [[קרבן העומר]] שבא משעורים ומתחילים את בירור הנפש הבהמית ב[[ספירת העומר]], וכידוע הרמז בכך ששעורים הם מאכל בהמה.{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58827&st=&pgnum=69 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות א' עמוד סד].}}

===בעבודת האדם===
בשיחה מיוחדת לנערים צעירים, מקורביו של ר' [[דובער בוימגארטן]] ביאר הרבי שכפי שיש את תקופת האביב בתבואה, שהיא פורחת ומלבלבלת בשיא כוחה ויופיה, כך גם באדם יש את תקופת ה'אביב', שהם השנים מגיל עשרים ואילך, שאז האדם מתחיל להוציא ולהביא לידי שימוש את כל הכוחות שקיבל ושהשקיעו בו מאז שנולד, ומעצב את חייו לאורך ימים ושנים טובות, ולכן דווקא בתקופה זו דרושה תוספת כח בלימוד התורה שממנה האדם יכול לקבל תוספת כח בעבודתו מבלי לחשוש מהשינויים העתידים לעבור עליו.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/23/257.htm שיחת ג' אייר תשי"ד].}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מעגל השנה]]