עריכת הדף "כח העצמות" (פסקה)

===רמז בפסוקים ומאמרי חז"ל===
====תורת האדם התפרשה אחרונה====
ועל פי זה גם מובן מאמר חז"ל המבאר את סיבת איחור כתיבת דין האדם בתורה לאחרי חייה ועוף{{הערה|רש"י תחילת תזריע ממדרש רבה שם.}} "כשם שיצירתו של אדם לאחר חיה ועוף כך תורתו התפרשה אחר חיה ועוף"{{הערה|שהלכות חיה ועוף התפרש בפרשת שמיני (ויקרא יא ואילך) ואילו הלכות בקשר ללידת האדם בפרשה לאחריה פרשת תזריע (ויקרא יב).}} שבסיבת איחור יצירת האדם מבואר לשלילה שלהיותו פחות מכל החיות והבהמות בזה שהם אינם מתאווים למרות את ציווי ה'. משאין כן גופו של האדם מתאווה גם לאיסורים שהם נגד רצון ה'. שלכן אמרו חז"ל{{הערה|מדרש הנ"ל, תלמוד בבלי סנהדרין לח, א.}}: שבשעה שאדם חוטא אומרים לו "יתוש קדמך"{{הערה|ראה תניא פרק כט (דף לו תחילת עמוד ב).}}.

אולם לאמתו של דבר באיחור כתיבת תורתו בתורה נרמז גם מעלתו. שלהיות שגופו פחות יותר מגופם של שאר הנבראים, שלכן עבודת בירור גוף החיות והבהמות קלה יותר מבירור גוף ה[[אדם (מין)|אדם]] לפי שהם אינם עוברים על רצון ה' משאין כן גופו של יהודי שהיא יכולה למרוד בה'. וממילא בהפיכת גופם אין חידוש כל כך. משאין כן ידי הפיכת גופו שבא מהאדמה להיות על שם "אדמה לעליון" הרי זה 'חידוש' ממש ומתגלה בו כח העצמות וזה הטעם האמיתי לכתיבת תורתו בסוף אחרי חיה ובהמות לפי שבעבודה זו דווקא מתגלה כח העצמות (לפי שתכלית הכוונה בא דווקא בסוף המעשה - "[[נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן|סוף מעשה עלה במחשבה תחילה]]"){{הערה|לקוטי שיחות חלק ז עמוד 74 ואילך.}}.

====גדולים מעשה צדיקים====
דרשו חז"ל:{{ציטוט|מרכאות=לא|מקור=תלמוד בבלי, כתובות ה, א.|תוכן=דרש בר קפרא: גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ. דאילו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיהו מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב (שמות טו) מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך.}}

ביאור אמרה זו על פי החסידות היא שבמעשיהם של הצדיקים בבירור וזיכוך העולם הרי הם מעלים את חיות העולם ומהפכים אותו לאין וחידושם בזה נעלה יותר מהחידוש של הקב"ה בבריאת העולם{{הערה|שם=או"ת}}{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/12/54b.htm תורה אור שמות דיבור המתחיל להבין שרשי הדברים (נד, ב)].}}{{הערה|שם=תרפ"ה}}.(על אף שגם שם היה כח העצמות. החידוש שבעבודתם נעלה יותר מהחידוש שבבריאה, כמבואר למעלה).

====שותף להקב"ה במעשה בראשית====
חז"ל דורשים{{ציטוט|מרכאות=לא|מקור=שבת קיט תחילת עמוד ב.|תוכן= כל המתפלל בערב שבת ואומר 'ויכולו' מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית}}

ולכאורה קשה: הן אמת שעל ידי אמירת '[[ויכולו]]' מפרסם ומיידע היהודי את מציאות הבורא ו[[מעשה בראשית]] בעולם{{הערה|כביאור המהרש"א שם בגמרא: "כי האומר ויכולו הוא מעיד על מעשה בראשית והרי הוא נעשה שותף עם הקב"ה כי בלתי עדותו לא יוודע עשייתו".}}, אולם בזה לבד מדוע יתואר בלשון 'שותף' הרי מציאות העולם קיימת גם בלעדי הפרסום.

אלא שהאמת שמציאות העולם כפי שנבראה היא אינה כלי כלל שיתגלה בה אלוקות וגילוי האלוקות בה היא חידוש{{הערה|ולפי זה יש לבאר לשון המהרש"א הנ"ל "שלא יוודע עשייתו" לא רק שבפועל לא נודע, אלא שמצד העולם 'לא שייך' שיוודע עשייתו, רק בכח היהודי.}} כלומר באמירת ויכולו היהודי עושה ומקיים דבר חדש ולכן הוא נחשב שותף בדבר שיוצר ומחדש. אולם למרות זאת זה גופה הוא בכח העצמות שנמצא בו בנשמתו שלכן הלשון בחז"ל הוא: "מעלה עליו הכתוב" מפני שכח זה גופה ניתן לו מהעצמות{{הערה|שם=לקו"ש ו 73}}.