עריכת הדף "משתמש:מקושר/חרדי" (פסקה)

==פלגים עיקריים בציבור החרדי==
===ליטאים===

הזרם ה"ליטאי" התנגד לשינויים שהביאה תנועת החסידות לאורח החיים היהודי-חרדי באירופה, או פשוט לא אימץ אותם. כשרבי [[חיים מוולוז'ין]], תלמיד [[הגר"א]], הקים ב[[תקס"ד]] את ישיבת וולוז'ין, הוא ייסד את מגדיר הזהות הליטאי: "עולם הישיבות". בקרב הזרם הליטאי התפתחה [[תנועת המוסר]] מייסודו של רבי [[ישראל מסלנט]], הממוקדת ב[[תיקון המידות]], לצד הלמדנות. גישת החיים הליטאית מעודדת [[לימוד תורה]] במסירות, גם מתוך עוני, ואת האידיאל של "בן ישיבה". הלימוד ב[[ישיבה|ישיבות]] וב[[כולל|כוללים]] נסוב בעיקר על ה[[גמרא]] וה[[מפרשי הגמרא|מפרשים]]. 

בקרב הליטאים יש כמה פלגים שהחלוקה ביניהם אינה חדה, והם מונהגים על ידי ה"גדולים" - מנהיגיו הרוחניים של המגזר. לאחר פטירת הרב [[יוסף שלום אלישיב]] התפצל ציבור זה. רובו קיבל את הנהגתו הרוחנית של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] ולאחר פטירתו הרב [[חיים קנייבסקי]] והרב [[גרשון אדלשטיין]].

===חסידים===
 {{ערך מורחב|תנועת החסידות}}
זרם רחב נוסף הוא החסידי, אך הוא מתפלג לפלגים שונים. לכל אחת מן הקהילות החסידיות מנהיג - "אדמו"ר" (אדוננו מורנו ורבנו), תפקיד העובר לרוב ב"שושלות" משפחתיות קבועות של רבנים, שיטה שפחות אופיינית לחרדים הליטאים. קהילות חסידיות רבות מנהלות מוסדות חינוך וצדקה עצמאיים. בין החסידויות הגדולות והבולטות ניתן למנות את חסידות גור, ויז'ניץ, סאטמר ובעלז. בדרך כלל נישאים בני החסידויות הגדולות לבנות אותה חסידות. שמות החסידויות הם בדרך כלל שמות של עיירות באירופה בהן היה גר בעבר אדמו"ר החסידות (או אחד מקודמיו) ושם היה מרכז פעילותה העיקרי.

חסידות נוספת היא חסידות חב"ד, שפחות מסתגרת מחסידויות אחרות ונחשבת בעיני רבים כזרם נפרד ולא כחלק מהזרם הכלל-חסידי. שלא כרוב החסידיות הדוגלות במגורים בשכונות חרדיות, חסידי חב"ד פזורים בכל רחבי הארץ והעולם, מרבים בפעילות הסברתית להנחלת ערכי יהדות לכלל האוכלוסייה היהודית בישראל ובעולם, ומפעילים לצורך כך בתי חב"ד.

גם ברסלב נחשבת לחסידות ייחודית בהשקפתה ובמגוון הרחב של חסידיה. רבים מחסידי ברסלב הם חוזרים בתשובה וחלקם נמנים עם אנשי הציונות הדתית.

ספרדים
 ערך מורחב – חרדים ספרדים

ניצניו של הזרם החרדי-ספרדי הופיעו החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, במספר יוזמות מקומיות של רבנים ספרדים, אולם הוא התפתח לזרם של ממש רק בישראל לאחר קום המדינה. בישראל כמה פלגים של חרדים ספרדים, בני עדות המזרח. הפלג הגדול ביותר, מהווה את המשך דרכן של הישיבות הספרדיות הוותיקות של היישוב הישן בירושלים, ובראשן ישיבת פורת יוסף. בראשית שנות ה-80 החלו אנשי קבוצה זו לפתח לעצמם תשתית פוליטית על רקע תלונתם אודות אפליה פנים-חרדית, המתבטאת למשל ב"מכסות" מקסימום למספר התלמידים החרדים הספרדים במוסדות חינוך חרדים אשכנזיים. תחושת קיפוח זו הייתה מהסיבות העיקריות להקמת המסגרת החינוכית החרדית המזרחית הנפרדת של תנועת ש"ס, בראשותו של הרב עובדיה יוסף ושל מפעלי החינוך הגדולים שלה "מעיין החינוך התורני" ו"אל המעיין". פלג נוסף, המכונה "מרביצי תורה ספרדים", הוא בעל זיקה גדולה לליטאים.

אחד הפלגים הקטנים הוא העדה החרדית הספרדית שנוסדה על ידי הרב יעקב מוצפי, ושקרובה בדעותיה לעדה החרדית ולנטורי קרתא. אנשיה אינם משתתפים בבחירות לכנסת ומערכות החינוך שלהם אינן לוקחות תקציבים ממשלתיים. לעדה החרדית הספרדית בית-דין משלה, בה מכהן כאב בית הדין הרב אהרן עזריאל רחמים.

העדה החרדית ונטורי קרתא
חסידים ירושלמים מהעדה החרדית לבושים בלבוש ירושלמי
גרפיטי הקורא להחרמת הבחירות, בני ברק
 ערכים מורחבים – העדה החרדית, נטורי קרתא

"העדה החרדית" הוקמה על ידי הרב יוסף חיים זוננפלד, במקביל להקמת הרבנות הראשית, כסניף הירושלמי של אגודת ישראל. בשנת תש"ד (1944) היא עזבה את אגודת ישראל. רוב המשתייכים אליה הם צאצאי בני היישוב הישן. אנשי העדה החרדית מתייחדים בהתנגדותם החריפה לציונות ולמדינת ישראל. רובם נמנים עם חסידות סאטמר, חסידות תולדות אהרן, חסידות תולדות אברהם יצחק, חסידות דושינסקי, קהל חסידי ירושלים (פורשי חסידות קרלין סטולין), משכנות הרועים, פלג "השול" בחסידות ברסלב וה"פרושים". בני העדה החרדית מסרבים לקבל תקציבי חינוך מהמדינה, וחלק מהם אף מסרב לקבל את קצבאות המוסד לביטוח לאומי. הם אינם משתתפים בבחירות ויש בהם שגם משתדלים להימנע מתשלום מיסים.

אנשי "נטורי קרתא" קיצוניים מהעדה החרדית. הם השתלטו על העדה החרדית בבחירות בשנת תש"ה אולם בהמשך נוצר פער בין שני המחנות. הם מונים מספר פלגים קטנים.

קהילת "העדה החרדית" מונה לפי הערכות בין 7,000-9,000 משפחות, אך קולה נשמע היטב. קיצוניותם של אנשי העדה, וביותר של אנשי "נטורי קרתא", הביאה אותם לעימותים קשים עם פלגים מתונים יותר, כמו בעלז והזרם הליטאי. במיוחד עוררה את חמתם תמיכתו של הרב שטיינמן ביוזמת הנח"ל החרדי. רוב החרדים מתנערים בדרך כלל ממעשיהם של נטורי קרתא, ורואה בהם מיעוט קטן וקיצוני הגורם לנזק לציבור החרדי.

חרדים מודרניים
 ערך מורחב – חרדים מודרניים

"חרדים מודרניים" הם מי שעל פי השתייכותם החברתית נמנים עם הזרמים השונים שלעיל, ולצד זאת מבקשים להיות מעורים בחברה המודרנית יותר מהמקובל בקרב רוב החרדים. התערות זו כוללת את תחום התעסוקה והלימודים האקדמיים (תרמו לכך הקמת מכוני ההכשרה המקצועית החרדיים), השתלבות בשירותי הביטחון, ההצלה והסיוע, וצריכת תקשורת ותרבות לא-חרדית. חלק מהחרדים המודרניים מחנכים את ילדיהם במוסדות הכוללים בחינות בגרות, לבנות ולעיתים אף לבנים.

חרדים לאומיים
 ערך מורחב – חרדים לאומיים

בציונות הדתית ישנה קטגוריה של "חרד"לים" (ראשי תיבות של חרדי לאומי). על אף שמם, הם אינם מהווים חלק מהיהדות החרדית, אך קיימים מספר מרכיבים משותפים להם ולחרדים, בהם: דגש רב יותר על קיום מצוות ובפרט בתחום הצניעות, שמרנות דתית, החשבת התורה כערך עליון והפרדה מגדרית במוסדות החינוך.

דמוגרפיה
ישראל

נכון ל-2017 יש בישראל כ-1,100,000 חרדים. כ-70% מהאוכלוסייה החרדית מתגוררת בירושלים (265 אלף), בני ברק (171 אלף), בית שמש (74 אלף), מודיעין עילית (68 אלף), אשדוד (52 אלף, בעיקר במזרח העיר), ביתר עילית (52 אלף), אלעד (כ-40 אלף) ופתח תקווה (28 אלף). האוכלוסייה החרדית מתחלקת באופן די שווה בין חסידים (כ-35%), ספרדים (כ-33%) וליטאים (כ-32%).

שיעור הפריון בציבור החרדי ב-2014 היה 6.9. שיעור הילודה עומד על כ-4%, שיעור דמוגרפי מהגבוהים בעולם. כ-58 אחוזים מהאוכלוסייה החרדית הם צעירים עד גיל 19. הריבוי הטבעי הגבוה של המגזר החרדי עשוי, לדעת חוקרים בישראל, לשמור על הרוב היהודי במדינה. מנגד, חוקרים מזהירים כי ללא שילובם של החרדים במעגל העבודה, הגידול הצפוי באוכלוסייה החרדית עלול להוות נטל קשה מנשוא עבור כלכלת ישראל.

החרדים בישראל מתאפיינים בשיעור תעסוקה נמוך יחסית, הן לשאר האוכלוסייה והן לריכוזים חרדיים אחרים בעולם. מאפיינים נוספים של ציבור זה הם נישואין בגיל צעיר יחסית ואחוז גירושין נמוך. רוב מכריע של החרדים בישראל מצביע בבחירות לכנסת לשתי המפלגות החרדיות יהדות התורה (איחוד בין אגודת ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית) וש"ס החרדית-ספרדית. אנשי העדה החרדית מתנגדים אידאולוגית להצבעה לכנסת.

בשנותיה הראשונות של המדינה התרכזו מרבית החרדים בערים ירושלים, תל אביב ובני-ברק וריכוזים קטנים יותר היו בחיפה, טבריה וצפת. בהמשך הידלדלו ריכוזים חרדיים רבים בשל מעבר לירושלים ולבני ברק. קצב הגידול המהיר של האוכלוסייה החרדית ועליית מחירי הנדל"ן בערים אלו חייבו מציאת פתרונות נוספים וכך בערים שבתחילה היו בהם ריכוזים קטנים של חרדים (כמו נתניה וחיפה), התפתחו שכונות בעלות אופי קהילתי חרדי, רמת ויז'ניץ בחיפה, וקריית צאנז בנתניה.

אמריקה
משפחה מחסידות סאטמר, ניו-יורק

בארצות הברית מכונים החרדים לרוב "Ultra Orthodox", וזהו הריכוז השני בגודלו שלהם בעולם. לפי מחקר שנערך ב-2006, אוכלוסייה זו הוערכה ב-468,000 איש, כ-9.4% מהאוכלוסייה היהודית בארצות הברית וכ-0.2% מכלל האוכלוסייה בארצות הברית. הריכוז הגדול ביותר מתרכז בעיקר במדינת ניו יורק ובפרט ברובע ברוקלין שבעיר ניו יורק, וכן בניו ג'רזי.

נוכחות חרדית מצומצמת הייתה קיימת בארצות הברית כבר במאה ה-19, אולם קהילות של ממש התגבשו רק בשנות ה-50 של המאה ה-20, לאחר הנהירה הגדולה של פליטי השואה ממזרח אירופה, בהם רבים שומרי מצוות וכן רבנים חשובים.

קהילות חרדיות בולטות קיימות בשכונות בורו פארק, ויליאמסבורג וקראון הייטס בברוקלין, וכן במונסי שבמדינת ניו יורק ובלייקווד בניו ג'רזי. לקהילות אלה מוסדות חינוך ורווחה ענפים וכן ארגוני "הצלה" ושמירה. כמה חסידויות ייסדו למעשה עיירות משלהם, כגון ניו סקוור של חסידות סקווירה וקריית יואל של חסידי סאטמאר. הישיבות הבולטות באמריקה הן ישיבת לייקווד בניו ג'רזי, ישיבת מיר, ו"רבינו חיים ברלין" בברוקלין, ישיבת "זיכרון משה" בסאוט פולסברג, ו"נר ישראל" בבולטימור. רבים מבחורי הישיבות בארצות הברית נוהגים ללמוד בישראל לפני חתונתם (וחלקם אף לאחר חתונתם), בישיבות המיועדות להם, כדוגמת ישיבות מיר ובריסק. קהילות נוספות בארצות הברית (ברובן מודרניות יותר) קיימות בפלטבוש (ברוקלין), במנהטן שבניו יורק, וכן בבולטימור, בשיקגו, בדטרויט ובמקומות רבים נוספים.

קהילה חרדית גדולה מתקיימת גם בקנדה, בעיקר במונטריאול ובטורונטו, ובה בולטות חסידויות בעלז, חב"ד וסאטמר. במרכז ודרום אמריקה יש מספר קהילות גדולות, במקסיקו סיטי, פנמה סיטי, סאו פאולו, ריו דה ז'ניירו, סנטיאגו דה צ'ילה, בואנוס איירס וקראקס. רוב החרדים בארצות אלו משתייכים ליהדות המזרח, ומקורם בעיקר מחלב. בעבר הייתה קהילה גדולה במונטווידאו אך היא הידלדלה כמעט לגמרי.

אירופה

ברחבי אירופה פזורות קהילות חרדיות בגדלים שונים כאשר הגדולות שבהן הן בבריטניה וצרפת. קהילות נוספות קיימות באנטוורפן, בבריסל, באמסטרדם, בציריך, בבזל, בווינה ועוד.

על פי מחקר באוניברסיטת מנצ'סטר ב-2007, בבריטניה כ-45,000 חרדים (כ-17%) מתוך כ-275,000 יהודים-בריטים. למשפחות חרדיות בבריטניה 5.9 ילדים בממוצע, ביחס לממוצע ארצי של 2.4 ילדים למשפחה בריטית. הקהילות החרדיות הגדולות ממוקמות בלונדון, מנצ'סטר וגייטסהד. רוב החרדים בבריטניה הם צאצאי מהגרים ממדינות מזרח אירופה. הקהילה החרדית בלונדון מאורגנת בקבוצה בשם התאחדות קהילות החרדים (UOHC).

בצרפת מספר החרדים נאמד בכ-25,000 משפחות. הקהילות החרדיות הגדולות ממוקמות בפריז, מרסיי, אקס לה בן, ליון ושטרסבורג. רוב החרדים בצרפת הם יוצאי קהילות צפון אפריקה.

באנטוורפן שבבלגיה, מתגוררות כ-2200 משפחות חרדיות שהן כ-15,000 נפשות. כמחצית מהן משתייכות לציבור החסידי והיתר משתייכות לציבור הליטאי והחרדי-מודרני.

הקהילות במזרח אירופה חרבו במהלך השואה. לאחר השואה, החיים הדתיים והתרבותיים של יהודים בגוש הקומוניסטי הוגבלו מאוד על ידי המשטר, עד שכמעט ולא ניתן היה לקיים אורח חיים יהודי דתי. בשנות ה-90, לאחר נפילת הקומוניזם, החלה פעילות רחבה באזור, וכיום יש מספר קהילות גדולות של חוזרים בתשובה. במוסקבה קיימת קהילה ליטאית, לה יש ישיבה גדולה בשם "תורת חיים". כמו כן קיימות בכל המרחב קהילות וישיבות של חב"ד.