עריכת הדף "שמירת הברית" (פסקה)

==תיקון לפגם הברית==
ב[[זוהר הקדוש]] כתוב שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו ומוציא ז"ל. וב[[ראשית חכמה]] מבאר שכונת הזהר שאין מועלת [[תשובה תתאה]], כי אם [[תשובה עילאה]], שהוא בשמחה רבה, יחד עם מצות התשובה בחרטה על העבר וקבלת עול מלכות שמים על להבא, הן במצוות עשה והן במצוות לא תעשה{{הערה|ראה באריכות תניא אגרת התשובה.}}.

הרבה אנשים שכתבו מכתבים לרבי ובקשו תיקון על הענין הידוע, קבלו המון תיקונים פרטיים דלהלן (לכמה מהם כמה וכמה מהבאים להלן){{הערה|הרבה מהם נלקטו בשולחן מנחם ח"ג ע' קלא ואילך.}}, ומהם:
===קבלה טובה להבא===
בכל עניני תיקונים, דבר פשוט הוא שלכל לראש צריכה להיות קבלה טובה על להבא בהנוגע לפועל, ובלשון הרמב"ם שלא ישוב לכסלה עוד{{הערה|שם=אגרות חיד|אגרות קודש מכ' ד'תתנב, חי"ד ע' צח.}}.
===אותיות התורה חקוקים בזכרונו===
ובהנוגע לתיקון העבר, צריך שתהיינה אותיות התורה, ובפרט אותיות דמשניות ופנימיות התורה, זאת אומרת, תורת החסידות, חקוקות בזכרונו, שאז אפילו בזמן שאינו חושב בהם, הרי חקוקים הם במוח הזכרון{{הערה|כמבואר בכ"מ ומהם בלקוטי תורה לרבנו הזקן סוף פרשת קדושים.}}.

ולכן מהנכון שיהי' בקי בעל פה איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא{{הערה|שם=אגרות חיד}}.

ומזה שידע אותם בעל פה יהיה גם כן מאמר והדרת פני זקן ב[[לקוטי תורה]] סוף פרשת קדושים{{הערה|שם=אגרות רלא|אגרות קודש מכ' ד'תתקצב, חי"ד ע' רלא.}}.
===תהילים על הסדר===
נוסף על השיעור חדשי של תהלים - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - שבודאי שומר לאמרו בכל יום אחר תפלת שחרית, והקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, הנה יאמר בכל יום עוד איזה קאפיטלעך תהלים גם כן על הסדר, ומספר קאפיטלעך תהלים אלו תלוי במדת שעות הפנאי שלו{{הערה|שם=אגרות חיד}}.
===בולם פיו מלדבר===
מה טוב להתענות{{הערה|וזאת למודעי, אשר ענין התעניות שמובא בכמה ספרים, הנה יעוין באגרת התשובה לרבנו הזקן ריש פרק ג', וז"ל, אכן כ"ז באדם חזק ובריא כו' אבל כו' כמו בדורותנו אלה כו', ובפרט שרואים בחוש שהתענית משפיע על הבריאות ועי"ז גם על כח ההבנה וההשגה וכח ההתבוננות, וא"כ הרי יצא שכרו בהפסדו.
ומובן שאין להתרשם ממלחמת היצר נגד האמור בטענות שונות ומשונות שבהם גם טעמים שמלביש אותם בלבוש של יראת שמים, זאת אומרת שתחת להתעסק בהאמור לעיל יהי' בהתבודדות ופרישות ויתענה ויסגף את עצמו כו' וכו' - שבעוה"ר בדורנו דור יתום רואים תוצאות מהנהגה האמורה אשר לפעמים תכופות מביאה לענינים שהם היפך המטרה והכוונה וד"ל.}}. על דרך הפתגם של [[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]]{{הערה|נדפס בתולדות מהר"ש עמוד עב.}} שיהיה בולם פיו מלדבר ענינים בלתי רצוים וכו' שגם זה עינוי הוא, ואדרבה ברובא דרובא עינוי גדול יותר מאשר עינוי דאכילה ושתי', כנראה בחוש{{הערה|שם=אגרות חיד}}.
===להיות בעל צדקה===
סגולה ליתן בכל יום חול קודם תפלת השחר איזה פרוטות לצדקה{{הערה|שם=אגרות חיד}}. ולפעמים גם לפני מנחה{{הערה|שם=אגרות רלא}}.
===השתדלות בחינוך וקירוב הנוער===
להשתדל בהנוגע לחינוך הכשר של בני ובנות ישראל באופן המתאים, זאת אומרת, על ידי טרחה בגופו בנשמתו או בממונו{{הערה|שם=אגרות חיד}}.

ובמיוחד חינוך וקירוב הנוער ליראת שמים{{הערה|שם=אגרות חד}}, לקרבם לתורה ומצות, וכידוע מרז"ל כל המלמד את בן חבירו תורה כו' כאילו ילדו{{הערה|שם=אגרות רלא}}.

===ירבה באותיות התורה ובאותיות התפלה===
ירבה באותיות התורה ובאותיות התפלה{{הערה|שם=אגרות רלא}}, ומה טוב גם בדיבור אם הוא בלי בליטות {{הערה|שם=אגרות}}. כמובן שזהו נוסף על ג' השיעורים בחומש תהלים ותניא בכל יום השוים לכל נפש.

והריבוי באותיות התורה והתפלה, כוונתי להוציאם בפה ג"כ{{הערה|שם=אגרות חד}}. ויתקע דעתו בחוזק בלימוד ובתפלה. מובן שכל הנ"ל צ"ל בשמחה{{הערה|אף שמבואר בספרים באופן אחר, הנה דרך זה יניח כעבור איזה שנים, ועתה יסיח דעתו מכל הענין ויתחזק לעבוד את ה' מתוך שמחה דוקא.}} דוקא{{הערה|אגרות קודש מכ' א'פ"ג, ח"ד ע' שסד.}}.
===היסח הדעת===
אופן התקון בענין הידוע, בזמננו זה, הוא - ענין היסח הדעת, והיסח הדעת אין הכוונה, מלחמה עם המחשבה לא טובה, אלא להסיח דעת ממנה ולהניע את כח המחשבה ולהעסיקו בענין אחר, ומה טוב באותיות התורה והתפלה, אשר אם מעט אור דוחה הרבה חשך, עאכו"כ הרבה אור{{הערה|אגרות קודש מכ' ח'שמב, חכ"ב ע' קמא.}}.

יסיח דעתו מענין זה לעת עתה, היינו לא רק מהענין בעצמו אלא גם מהתבוננות בגודל החטא ובנחיצות התיקון. ויסיח דעתו מכל זה לגמרי. ויתקע דעתו בחוזק בלימוד ובתפלה. מובן שכל הנ"ל צ"ל בשמחה דוקא{{הערה|שם=אגרות חד}}.
===זיעה של מצוה===
יש להרבות באותיות התורה והתפלה ובהשתדלות בעניני חינוך ובענינים הדומים הקשורים בזיעה של מצוה, ומובן שצריך להעשות מתוך שמחה ובטחון גמור בהשי"ת{{הערה|אגרות קודש מכ' ג'תתנא, חי"ב ע' מז.}}.
===טבלת עזרא===
תיקון לעון הידוע, להיות זהיר בטבילת עזרא{{הערה|אגרות קודש מכ' ג'תריח, חי"א ע' רלב.}}.
===שיעור לגירסא ולעיון נגלה וחסידות===
ויהיה אצלו שיעור למיגרס ולעיונא בנגלה דתורה ולמיגרס ולעיונא בפנימיות התורה, ומשך זמן שיעורים אלו, תלוי גם כן בשעות הפנאי שלו{{הערה|שם=אגרות חיד}}.
===לימוד פנימיות התורה===
יעסוק בסודות התורה והיא תיקון{{הערה|ספר יסוד יוסף, תיקוני קרי. אגרות קודש ח"ט ע' כו.}}, להתעסק בפנימיות התורה באופן הכי שלם, באופן שתופס את כל כח השכל שלו{{הערה|אגרות קודש חט"ו ע' של.}}.

מבלי הבט על גודל מעלתה של תורת החסידות - כידוע שרבינו הזקן המשילה לאבן טובה הנמצאת בכתר המלך אשר בלעדיה מתבטלת מציאותו של כל הכתר, הרשות נתונה לכל אחד מישראל לקחת את כתר המלך ולנצלו בשביל הענינים שלו. ולפיכך תובעים מאת כל אחד מישראל - שמבלי הבט על גודל פחיתות מעמדו ומצבו, לא יחסיר אפילו יום אחד את השיעור שלו בתורת החסידות, ואפילו ביום זה גופא שבו נכשל ח"ו בדאורייתא (הן בענין ד"קום ועשה" והן בענין ד"שב ואל תעשה") - הרי גם ביום זה לא יחסיר את שיעורו בלימוד החסידות, ולא רק בענין של "עבודה", אלא אפילו בענין של "השכלה" באלקות, ואפילו ענין כזה (בהשכלה) שמצד רום עומקו אינו יודע כלל כיצד "להורידו" אליו!{{הערה|ש"פ משפטים תשי"ב.}}.
===השתתפות ב[[פדיון הבן]]===
מובא בכמה ספרים אשר השתתפות בפדיון הבן הוא במקום פ"ד תעניות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3046.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'מו]. הובא ב[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קנא:ז בשם הסֵפֶר יְסוֹד יוֹסֵף}}.
===לבחור שנכשל בתקופת השידוכין===
באחד ממכתביו{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ח עמוד יז.}} כותב הרבי רשימת עצות לבחור שנכשל בזה בתקופת השידוכין:
*תוספת התמדה בתורה.
*היסח הדעת ככל האפשר.
*הפסק הפגישות עם בת גילו המיועדת.
*טלית קטן כשר כל היום והלילה.
*בדיקת התפילין.
*לימוד חת"ת.
*התבוננות שהשם נמצא בכל מקום ועומד בצידו ממש בשעת מעשה.