עריכת הדף "קריעת ים סוף" (פסקה)

===ביאור אדמו"ר הזקן===
ב[[שער היחוד והאמונה]]{{הערה|פרק ב'.}} מביא [[אדמו"ר הזקן]] את קריעת ים סוף כדוגמא לענין של [[יש מאין]], לגבי הפרט שכל חידוש צריך לנוכחות מחדשו באופן תמידי, כמו שהיה בקריעת ים סוף, כשעמידת המים כנד וחומה נעשה על ידי "רוח קדים כל הלילה", ואם הרוח הייתה מפסיקה היו המים חוזרים וניגרים כטבעם.

בהתרחשות הנס - יש מאין היו ב' שלבים: בשלב הראשון המים "ניצבו כמו נד נוזלים" – צבורים וכנוסים במקום אחד{{הערה|שמות טז, ח. וברש"י.}}, ובשלב השני פעל הרוח קדים, נס גדול יותר כשהמים נעשו בעצמם בטבעם כחומה.

בביאור הצורך ב"רוח קדים" לאחרי שטבע המים כבר השתנה לטבע החומה מביא [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ו' עמוד 90 הערה 28.}} שני ביאורים: לפי ה[[רמב"ן]] היה זה כדי להטעות את המצריים שיחשבו שהמים עומדים מהרוח{{הערה|ולכאורה אופן זה אינו מסתדר עם כך שמביאים מקריעת ים סוף דוגמא ליש מאין.}}. אופן אחר הוא שבתוך הרוח קדים היה מלובש כח של [[קדמון|קדמונו של עולם]], שבכוחו נעשה נס וחידוש זה{{הערה|ראה סוף מאמר ד"ה ויולך ה' תרס"ו.}}.

אמנם אדמו"ר הזקן הסתייג ואמר ש[[בריאת העולם]] הוא חידוש יש מאין גדול יותר מקריעת ים סוף. הסתייגות זו מבוארת בחסידות בשני אופנים{{הערה|ראה בשער היחוד והאמונה עם ביאורי הרב [[יואל כהן]] – מהדורת מעיינותיך.}}: לפי ביאור אחד, כיון שעצם ההגדרה של חומר המים אינו מחייב שיהיו נוזלים, אלא זה עצמו דבר נוסף על מהות המים, לכן העמדת המים הוא אינו חידוש של מציאות חדשה, אלא רק החלפה לטבעו הקודם{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ז' עמוד 189 הערה 10. אגרות קודש חלק י' עמוד קנז.}}. לפי ביאור אחר החידוש בקריעת ים סוף אינה גדולה כל כך משום ש[[טבע]] זה של עמידה כחומה אינה רעיון חדש לגמרי, אלא היא כבר קיימת באבנים וחומות.