עריכת הדף "משתמש:חב"דפד וטוב לו/טיוטה" (פסקה)

==סקירת פעילויות מיוחדות במשך השנים==
ולת הכותרת של בית המדרש, היו שיעוריו בש"ס במשנה ובהלכה של מייסד ג
הקהילה ורועה הנאמן הגאון החסיד רבי חנני' יוסף היילפרין זצ"ל, שהצליח
מאוד לחבב את לימוד התורה על הבעלי בתים שבסביבה. משיעוריו נהנו גם
מתפללי ביהמד"ר הסמוך "באר שבע" שהיו שותים בצמא את דבריו. כשרבי חנניה יוסף
היילפרין היה נשאל על תפקידו בבית הכנסת היה עונה בחיוך: "הרב, הגבאי, ולפעמים
גם השמש". אפיזודה זו ממחישה לנו את מסירותו הרבה לביהכנ"ס. אף שלא מונה לכך
מעולם באופן רשמי, היה מוכר הרב ח"י היילפרין כרב ופוסק הלכות בשכונה כולה,
ורבים היו באים אליו שיפסוק להם את שאלותיהם.
בפרק זמן חשוב היו מתקיימים שיעורי דא"ח לתלמידים המבוגרים מקרב אנ"ש
שלמדו בישיבות של חוגים אחרים, ע"י ראש ישיבת "תורת אמת" הגאון רבי שמואל
אלעזר היילפרין שליט"א. אצל רבים מהם זה פעל התחזקות זיקתם למוצאם
ממשפחות חבדיו"ת.
בלטו במיוחד התוועדויות י"ט בכסלו שנערכו בביהכנ"ס, ובחלק מהשנים בביתו של
הרב ח"י היילפרין. האווירה המיוחדת והשתתפותם של זקני אנ"ש והשייכים למשפחת
בית רבינו, הזכירה לא במעט את החגיגיות שאפפה את ה"יום טוב" של י"ט כסליו
כפי המסופר שנחוג בימיה של הסבתא הרבנית מנוחה רחל ובניה ע"ה, בעיר הקודש
חברון תובב"א.

הגה"ח רב בית הכנסת נהג לסיים מידי שנה בשנה את הש"ס בעת החגיגה. והיו
משתתפים בה הרבנים: רב השכונה הגאון רבי משה לייב שפירא, רבי גרשון חן רבה של
שיכון חב"ד, הגאון רבי ברוך נאה, שבאחת ההתוועדויות הגדולות והמרכזיות התמנה
להיות שליח מצווה למסור פרישת שלום מאנ"ש לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ועוד מזקני
וחשובי אנ"ש. בעת ההתוועדויות הושמעו לא אחת הקלטות משיחותיו הקדושות של
הרבי דבר שהיה נדיר ביותר באותן השנים. החסיד רבי משה חסידה ע"ה בנו של רבי
מענדל חסידה (הנזכ"ל) היה נוהג לבוא להתוועדות ולנגן את ניגון ההשתטחות לרבינו
הצמח צדק כפי ששמע מפי חסיד זקן ששמע בעצמו מהרבי הצ"צ בעת שנגן זאת ע"י
ציון אמו הרבנית כשהוא נשען על משענתו.
בשנת תשל"ו לאחר פטירתו של רב השכונה הגה"ח רבי משה לייב שפירא זצ"ל.
התמנה תלמידו הגאון החסיד הרב שמואל אלעזר היילפרין למלא את מקום מורו ורבו
כרב השכונה. המינוי נתן תנופה לכל פעולות הקירוב, והרב היילפרין מצא במקום כר
נרחב לקירוב אחב"י לחסידות ולרבי נשיא דורנו. ותמך במשך כל השנים באביו ע"ה
בהחזקת בית הכנסת מבחי' רוחנית בשיעורים ובהתוועדויות. לאחר פטירת אביו
הגה"ח זצ"ל בשנת ה'תשמ"ח, מילא את מקומו גם כרב בית הכנסת.
בשנת תשמ"ב הוקם ע"י הגרש"א היילפרין שליט"א במקום בית מדרש גבוה לדיינות
והוראה בשם "מאורות" בו למדו מחשובי אברכי אנ"ש.

בשנת תשד"ם נדפס
ביוזמת האחים למשפחת
ערנטרוי ספר התניא
בבית הכנסת. בתרומת
משפחת היילפרין לע"נ
אמם הרבנית בריינא
ע"ה.
משנת הקהל תשמ"ח
נערך ביוזמת משפחת
ערנטרוי כנס גדול לילדי
ישראל בחג השבועות
לאור קריאתו של הרבי
שכל ילד יהודי ישתתף
בקריאת עשרת הדברות
בחג מתן תורתנו כמו שהשתתף בעת מתן תורה על הר סיני ונעתק להרבה מקומות
ברחבי העיר ת"ו. בשנים האחרונות הכנס מאורגן ע"י ארגון מועדון צבאות ה' שפועל
בקרב ילדי ישראל מהשכונה.
עם חלוף ימים ושנים התגלו סדקים ובקיעים בקירות בית-הכנסת העתיקים עד
שהיה חשש להתמוטטות עזרת הנשים, שהייתה עשויה מעץ שבעברו היה מפואר.
הסכנה גברה בפרט לאחר שהבניין הסמוך לבית הכנסת, שם היו בעבר חנויות ודרכו
הייתה הכניסה לעזרת הנשים, התמוטט בחלקו, והיה חשש שייפול על בנין בית
הכנסת שקירותיו היו מסוכנים בלאו הכי. נוצר מצב שבו העירייה התערבה והורתה
על צו סגירה מחשש סכנה. בעקבות כך נרתמו המתפללים ובראשם הרה"ח רבי משה
בצלאל ווקסלשטיין לתרום את המזומנים הדרושים לשיפוץ, תיקון ובניה מחדש של
עזרת נשים חדשה מאבן, חיזוק הקירות, בנית מדרגות חדשות לעזרת הנשים, וכל
הצריך תיקון מן המסד ועד הטפחות. בסוף אותה שנה לקראת ח"י באלול תשמ"ט זכינו
ונשלמה הבניה וגדול כבוד הבית האחרון מן הראשון. בחנוכת הבית שהתקיימה בח"י
באלול השתתפו גדולי רבני השכונה ורבני אנ"ש, ביניהם: הגאון רבי יהודא צדקה
זצ"ל, הגאון רבי ברוך נאה זצ"ל, הגאון רבי זליג פלדמן ע"ה, הרה"צ רבי יוסף ויינשטוק
זצ"ל, ולהבדלח"ט הגאון רבי יעקב כץ והמשפיע רבי זלמן עסטולין, הגאון רבי שמחה
ראם, והגאון רבי יהודה רבינוביץ ועוד.


{{הערות שוליים}}