עריכת הדף "ראש השנה" (פסקה)

==אצל רבותינו נשיאנו==
===אמירת חסידות===
[[אדמו"ר הזקן]] היה אומר [[מאמר חסידות]] בשני הימים של ראש השנה{{הערה|[[לקוטי דיבורים]], עמ' 86}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר חסידות בערב ראש השנה בבוקר, וביום השני של ראש השנה אחר [[תפילת המנחה]], ולעיתים גם ביום הראשון{{הערה|[[ספר השיחות תש"ה]], עמ' 10}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר מאמר פעמיים: בליל היום השני קודם [[תפילת ערבית]], ובמוצאי ראש השנה{{הערה|[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]], עמ' 3}}.

===אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור===
את [[תפילת ערבית]] בלילה הראשון של ראש השנה, התפלל הרב [[המגיד ממזריטש]] באריכות גדולה, כמה שעות, בבכיות עצומות. ב[[סעודת יום טוב]] שאחריה לא דיבר מאומה, אף לא בענייני [[תורה]]. גם ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] בלילה הראשון של ראש השנה האריך כמה שעות בהתעוררות גדולה, ועסק כל הלילה באמירת תהלים. בסדר זה הדריך [[אדמו"ר הזקן]] את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור. לא היה מדבר בלילה הראשון של ראש השנה, רק היה אומר "תורות" ממורינו [[הבעש"ט]] ששמען מהרב המגיד{{הערה|שם=שיחות|ספר השיחות תש"א ע' 26}}. רק אחר [[תפילת ערבית]] של הלילה השני דר"ה, היו רבותינו הקדושים אומרים מאמרי חסידות ברבים. בסעודת הלילה השני נהגו רבותינו הק' לספר סיפורים והנהגות מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו, מהרביים וזקני החסידים, וכן מהנהגות חסידים אנשים פשוטים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}.

[[אדמו"ר האמצעי]] היה מדבר בלילה הראשון, אך רק בענין [[מלכות דאצילות]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מדבר בענין מלכותא דארעא. [[אדמו"ר מהר"ש]] לא היה מדבר בלילה הראשון, רק פעם אחת.

[[אדמו"ר הרש"ב]] קיבל על עצמו משנת [[תרל"ה]] שלא לדבר ביום הראשון דראש השנה עד אחר המאמר שאמר אביו אדמו"ר מהר"ש - שהיה בלילה השני דראש השנה. וכך המשיך לנהוג גם אחר שקיבל את הנשיאות. ביום השני של ראש השנה דיבר, אבל רק מעט מאוד. גם ב[[עשרת ימי תשובה]] מיעט בדיבורו. בסעודת הלילה השני דראש השנה וכן בסעודת היום, נהג לספר סיפורים קצרים או דברי תורה קצרים ממורינו [[הבעש"ט]], מורינו הרב המגיד ממזריטש, הוד רבינו הזקן, הוד אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר צמח צדק ומאדמו"ר מוהר"ש{{הערה|ספר השיחות [[תש"ד]], עמ' 3.}}.לפי גרסא אחרת, היה אומר [[מאמר]] [[דא"ח]], ורק אחר המאמר היה מתחיל לדבר{{הערה|שם=שיחות}}. משנת [[תרנ"ד]] ואילך היה הסדר אצל הרבי הרש"ב להזכיר במשך המעת לעת את הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, ולפעמים גם את דודיו בני הצמח צדק - היה מספר מהם איזה סיפור או דבר תורה בקיצור{{הערה|שיחת ליל ב' דראש השנה [[תש"ד]]. [[לקוטי שיחות]], יד, עמ' 376.}}.

ידוע לכולם שהיה [[הרש"ב]] מאריך מאוד ב[[תפילת ערבית]] בלילה הראשון דראש השנה (לא פחות משלוש או ארבע שעות), ואחר כך בסעודה היו מקצרים מאוד. וסיפר באיזה פעם הרב [[אלחנן דוב מאראזאוו]], שאחר כך קרא [[קריאת שמע שעל המיטה]] במשך ארבע שעות{{הערה|[[לקוטי ספורים]], עמ' רא.}}.

[[הרבי]] מיעט בלילה הראשון בדיבורו עד קצה האחרון, וסעודות ליל ויום א' עברו כמעט לגמרי בדממה, לבד מהערה אחת או שתיים בדברים הצריכים לסעודה{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]], א, עמ' קיא. שם, ב, עמ' קעד. שם, א, עמי ש, ב, עמ' יג.}}. בסעודת היום השני דר"ה [[תשל"א]] ביקשו מהרבי שיאמר [[לחיים]], ואמר: ב[[התוועדות]] אני אומר, אבל כאן - בשולחנו של [[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח]] - איני רוצה לשנות ממנהגו של הרבי, שלא היה אומר לחיים בראש השנה{{הערה|[[המלך במסיבו]], ב, עמ' קעט. וראו גם שם, חלק א' עמ' קכא, שאדמו"ר הריי"צ לא היה אומר לחיים בלילה הראשון דראש השנה.}}.