עריכת הדף "שיעורים יומיים" (פסקה)

==זמני הלימוד==
[[קובץ:החסיר בשיעוריו.jpg|ממוזער|מענה הרבי ליהודי שכתב לו אודות קשיים ב[[פרנסה]]: '''אולי החסיר לאחרונה - בשיעוריו בתורה וכיוצא בזה בעניני מצוות.{{ש}}אשר זהו, בטח, הסיבה הפנימית (ובמילא - גם האמיתית) להיעדר ההטבה בהנזכר לעיל''']]
למרות שחלוקתם של השיעורים הינה לפי ימים, ישנה עדיפות מסויימת לזמן אמירתם.

את שיעור התהלים הורה הרבי לומר דווקא לאחר ה[[תפילה]] וב[[מנין]], ובשעת הדחק - לומר לפחות חלק מהשיעור היומי, ולהמשיך לאחר מכן{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5553.htm אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תקנג].}}.

גם את שיעורי החומש והתניא הורה הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6292.htm אגרות קודש הרבי חלק י"ז אגרת ו'רצב].}} להשתדל לומר בסמיכות לתפילה, אך בשעת הדחק אפשר להשלים זאת גם בלילה{{הערה|בשונה מאמירת [[תהלים]] שאי אפשר לומר בלילה על פי [[קבלה]].}}.

לימוד שיעורי החת"ת הוא לימוד נפרד בפני עצמו, ולא יוצאים ידי חובה בלימוד שנים מקרא, באמירת התהילים כחלק מהפרק האישי וכדומה{{הערה|שם=מב קכח|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/25-09-2020-01-03-53-ליקוט-מענות-קודש-תשמב.pdf מענות קודש תשמ"ב, קכח].}}

את הפתגם היומי מ[[לוח היום יום]] נוהגים בקהילות חב"ד להקריא בקול לאחר התפילה, על יסוד הנהוג ב[[בית הכנסת]] ב-[[770]].

בנוגע לשיעורי הרמב"ם, ישנה הקפדה אצל חלק מהחסידים לומר אותם בלילה שלפני, וזאת על פי עדותם של חסידים שראו את הרבי לומד בלילה את השיעורים השייכים ליום שלמחרת, אך הרבי בעצמו אמר שאין הקפדה בזה, וזמן הלימוד הוא במשך היום ואפשר להשלים בלילה שלאחר מכן אם לא הספיקו{{הערה|ספר ההתוועדויות [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 192.}}, אך בנוגע ללימוד שיעורי החת"ת - אין לומר אותם בלילה שלפני{{הערה|שם=מב קכח}}.

לאדם שהתקשה לקבל על עצמו להתחיל בבת אחת להקפיד ללמוד מדי יום את שיעורי החת"ת, כתב הרבי שיתחיל ללמוד את השיעורים היומיים בימים שני וחמישי (ימי הקריאה){{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4301100/jewish/-.htm הוספות לקונטרס ועד הנחות בלה"ק, שבת פרשת ויקהל תשע"ט].}}.

===כללי התשלומין===
[[קובץ:לימוד השיעור ההוא פעמיים.jpg|ממוזער|במענה ליהודי ששאל את הרבי כיצד הוא יכול לתקן החסרה באמירת השיעורים היומיים, השיב לו הרבי: '''חרטה על העבר, קבלה טובה על להבא. לימוד השיעור ההוא פעמיים. ב' פעמים ח"י מטבעות (סענט) לצדקה'''.]]
במקרים בהם לא הספיקו ללמוד את אחד מהשיעורים היומיים (חוץ מרמב"ם), הורה הרבי שאין 'לדלג' לשיעור של היום שלמחרת, אלא יש קודם להשלים את השיעור של היום הקודם, ורק לאחר מכן לומר את השיעור של היום הנוכחי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4593 אגרות קודש הרבי חלק י"ג אגרת ד'תקצג].}}.

בשיעור היומי ברמב"ם, שענינו (מלבד לימוד כל ספר הרמב"ם, הוא גם) [[אחדות]] כל ישראל בשיעור יומי אחד, הורה הרבי שלכל לראש יש לומר את השיעור היומי ולאחר-מכן להשלים את הפרקים הקודמים ה"חסרים".

לחסיד שכתב הרבי על כך שפספס יום אחד של לימוד השיעור היומי, כתב הרבי: "חרטה על העבר, קבלה טובה על להבא. לימוד השיעור ההוא פעמיים. ב' פעמים ח"י מטבעות (סענט) לצדקה".