עריכת הדף "אברהם חיים נאה" (פסקה)

==קשריו עם אדמו"רי חב"ד==
===אצל אדמו"ר הרש"ב===
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב"ד ירושלים]]

לאחר שחזר מ[[בוכרה]] נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו [[התוועדות]] משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערה|את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}. בעת ההתוועדות פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, הרב נאה הסכים לך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".

===אצל אדמו"ר הריי"צ===
[[קובץ:הגרח נאה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב חיים נאה, לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ו[[שטריימל]] לראשו]]
בעת ביקור [[הרבי הריי"צ]] בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]]. לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] הגרא"ח נאה נכנס ליחידות נוספת וקיבל מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

מסופר שלאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מ[[ארצות הברית]] [[יין]] לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערה|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם הרבי נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים{{הערה|[[אוצר החסידים]] בערכו של הרב נאה}}.

בימי השואה, כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], חתם הרב נאה במבוא של ספרו [[קונטרס השולחן]] במילים: "לאלתר לגאולה אמן".
===אצל הרבי===
{{להשלים}}
עוד לפני הנשיאות של הרבי, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ בי' שבט תש"י, הרב נאה יחד עם ידידיו הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[אברהם חן]] הובילו בירושלים את [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. 
והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים:

ב[[ירושלים]], חשובי רבני וחסידי חב"ד פעלו במגוון דרכים לאחד את החסידים סביב קבלת הנשיאות של הרבי. נערכו כינוסים ואסיפות, ובחודש [[מנחם אב]] [[תש"י]] נשלח כתב התקשרות לרבי.

כינוס חסידי חב"ד נערך בחודש מנחם אב תש"י בירושלים, בראשותם של רבני וזקני החסידים: הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב אברהם חיים נאה, הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], המשפיע הרב [[ניסן הורביץ]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[משה גוראריה]] ועוד.

על פי הנוסח המוצע לכתב התקשרות, הוזכר שמו של הרבי בשורת ההפניה בתוספת תוארים שונים אולם הרב נאה הציע לעומת זה שהמכתב יתחיל כמקובל בכתיבה לרבי: "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", כלומר, שאנ"ש מקבלים עליהם את כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשיא מבלי להמתין להסכמתו, והוסיף שאחרת לא יחתום על הנוסח. הצעתו נתקבלה והתיקון בוצע, וכולם חתמו. אחרי הכנס הוחתמו גם זקנים שנבצר מהם להשתתף, ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]{{הערה|ספר הצאצאים עמוד 379. ימי בראשית עמוד 202 ושם נוסח וצילום כתב ההתקשרות של חסידי ירושלים}}.

לקראת י' שבט תשי"א - קבלת הנשיאות הרישמית חתם על מברק בו רבני חב"ד בירושלים בירכו את הרבי לרגל קבלת הנשיאות:
"בשם אנ"ש חב"ד בירושלים ובערי הארץ, אנו מודים להשם אשר לא השבית לנו גואל. מתברכים ומבכרים את נשיאנו הגדול, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, יהי ה' עמו כאשר היה עם חותנו כ"ק מרן אדמו"ר נבג"מ זיע"א וכל רבותינו הקדושים נבג"ם זי"ע, ומעשיו יכונן להמשיך את שרשרת הזהב של בית חיינו, ולעלות לציון ברנה בראש גאולים על ידי משיח צדקנו ([[כולל חב"ד]]) - הרבנים: [[שלמה יוסף זווין]], הרב אברהם חיים נאה, הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]". {{הערה|ימי בראשית עמוד 394}}.

בין הרבי לרב נאה הייתה התכתבות עניפה שעסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג, האגרות נדפסו בכרכי אגרות קודש, בספר נודע בשיעורים, בתשורות משפחתיות ובגיליונות בית משיח.