עריכת הדף "פורים" (פסקה)

==בתורת החסידות==
ב[[תורת החסידות]] מוסבר שיש קשר עמוק בין פורים ל[[יום כיפור]] דבר שאף מתבטא בשמו של [[יום הכיפורים]] שהוא "כפורים" כמו פורים כמו שכתב [[אדמו"ר הזקן]]:{{ציטוטון|פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים}}{{הערה|תורה אור מגילת אסתר, צה, ד}}, [[הרבי]] מסביר שאף לפורים יש מעלה גדולה יותר מ[[יום כיפור]], המשותף בין השניים שבשניהם יש קשר ל[[גורל]]{{הערה|[[על כן קראו לימים האלו פורים]], [[תשי"ג]]}}, (בפורים ש[[המן]] עשה גורל וביום כיפור יש גורל בין שני השעירים) שהוא מסמל משהו מעל הטבע, כך גם [[הקב"ה]] בימים אלו מתנהג אליו בלמעלה מטבע, אולם בעוד יום כיפור הדבר מתבצע ע"י צום ותענית, בפורים הדבר נעשה דווקא ע"י שתית יין ושמחה{{הערה|תורת מנחם כרך יט, עמ' 186}}, כמו כן הגורל של פורים הוא הרבה יותר נעלה מבגורל של [[יום כיפור]] משום שביום כיפור הגורל היה על השעירים אם לה' או לעזאזל, בעוד בפורים הגורל הוא היה על ה' עצמו או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=241&hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים העת"ר].}}..

ב[[תורת החסידות]] גם מוסבר שהסיבה שפורים נקרא ע"ש הפור - הגורל, הוא משום ש[[המן]] רצה לעורר קטרוג על בני ישראל בדרגה שהיא למעלה מהשתלשלות, [[הגורל]], אולם מכיוון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.}}.

הסיבה גם שהחג נקרא בלשון הפרסית ולא ב[[לשון הקודש]], היא כדי לבטא שגם מתי שיהודי מתעסק בענייני חולין עם גוי, גם אז הקב"ה מתנהג איתו בדרך שלמעלה מהטבע{{הערה|לקו"ש, חלק ו', פורים}}.

[[הבעל שם טוב]] הסביר את ההלכה ש"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" שמי שחושב שהמגילה זה משהו היסטורי ולא עכשווי נחשב לו כאילו לא קרא את המגילה, משום שכל עניינה של המגילה היא להסביר לנו איך לנהוג גם בימינו, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שפורים הוא החג היחיד שהתרחש ב[[גלות]] והוא בא ללמד אותנו כיצד לנהוג בגלות, שגם מתי שיש העלם ולא נראה הקשר הגלוי בין הקב"ה לישראל, למרות זאת הקשר הפנימי בין השניים נמשך, "גזירת המן" גרמה להתגלות הקשר בין השניים, שמצד עם ישראל גרם להם לחזור למחצבתם ולמסור את הנפש ומצד הקב"ה שהציל אותם{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], פורים, תשע"ה}}.

ב[[גמרא]] מובא על הפסוק "קיבל היהודים את אשר החלו לעשות" {{הערה|אסתר, ט, כ"ז}} שבעת [[מתן תורה]] קיבלו בני ישראל את התורה בכפייה אולם בפורים "הדור קבלוה בימי אחשוורוש" הם קיבלו את התורה מחדש ברצון{{הערה|שבת, פ"ח, א}}, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שאין הכוונה שהם קיבלו במתן תורה את התורה בכפייה ממש, אלא הקב"ה נגלה אליהם וזה מה שגרם להם לקבל את התורה אולם בפורים הקב"ה היה בהעלם וההסתר ולמרות זאת הם בחרו בהקב"ה וקיבלו את התורה מחדש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=164&CategoryID=200&SubjectID=13 עיון, משנת חב"ד, פורים/עד שלא ידע] באתר חב"ד אורג}}.