עריכת הדף "פרשת הספרים" (פסקה)

==התייחסויות הרבי לנושא==
לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב"ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו"ח]] בראש חודש תמוז תשמ"ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו"ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב"ד|770]] גם בכפר חב"ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: "הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]".

במשך ימי המשפט מי"ט כסלו תשמ"ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].

במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב"ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב"ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב"ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ"ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור ב[[אלבום יהי אור|אלבום מיוחד שיצא לאור תחת השם 'יהי אור']].

לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ"שבעת ימי המשתה" - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של "[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]".

יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח] {{אינפו}}}}.

ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ"ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏ 
|תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — 
:וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר
::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}


===מנהגי ה' טבת===
א. יש לזכור בכל שנה את המאורע, בין היתר על ידי קיום התוועדות ועוד.

ב. להתחזק ב[[לימוד התורה]].

ג. להוסיף בקביעות עתים לתורה, ובמיוחד לימוד ברבים, ובעיקר לימוד [[משנה|משניות]].

ד. ללמוד בספרים שנפדו, לימוד ההלכות בספר הרמב"ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]] וב[[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]] וכדומה.

ה. לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, על פי הציווי "[[ואהבת לרעך כמוך]]", שהינו כלל גדול בתורהו.

====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====
ו. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי - גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום-יום, שילמדו בהם לעיתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.

ז. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, "מטה וכסא ושולחן ומנורה" יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה "[[בית מלא ספרים]]".

ח. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם.

ט. ובוודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים מחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר.

י. נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה.

====הרחבת ספריות ציבוריות====
בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי כחלק מההוראות, לציין את היום באמצעות הקמת והרחבת [[ספריות ציבוריות]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ"ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו"ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהילים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – "בית מלא ספרים" – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.