עריכת הדף "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (פסקה)

== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] ==

=== לבטל את החושך והרע על ידי הוספה באור ===
על ידי שמאירים את חושך הגלות, מעט אור דוחה הרבה חושך, נר מצוה ותורה אור, הבא לטהר (אחרים){{הערה|אג"ק ח"ד ע' רפג. חי"ד ע' שכט.}}.

מביאים את אור הגאולה על ידי שמבטלים חושך הגלות, על ידי שמאירים את נר הוי' [[נשמה|נשמת]] אדם{{הערה|סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 584…}}. על ידי גילוי ה[[יחידה]] מתבטל הסיטרא אחרא לגמרי{{הערה|קרוב לסוף של ד"ה פדה בשלום תשמ"ו, סה"מ מלוקט ה'.}}.

על ידי שמעלים קליפת נוגה לקדושה, בטל [[שלוש קליפות הטמאות]], כי בטל הממוצע, ויהיה גאולה נצחי{{הערה|ליל ב' דחה"פ תשי"ט, שיחות קודש (החדש) ע' 287. וש"נ.}}. 

על ידי העמדת מחיצה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]], מחיצה בקדושה, יתבטל ה[[לעומת זה]]{{הערה|אגרת מתאריך י"ד תמוז תשי"ח, נדפסה בתשורה (לנגזם) ט"ז אדר תש"ס, לקט אג"ק בעניני גאומ"ש מכ' תצג.}}. 

על ידי שחיטת ה[[יצר הרע]], [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] ישחט את ה[[יצר הרע]]{{הערה|אג"ק ח"א ע' קצ.}}.

על ידי קיום תורה ומצוות (לא באופן שמוסיף חיות לקליפות - חושך{{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פ"ד ה"ג.}}, כי אם) באופן שהם מעשים טובים ומאירים{{הערה|ש"פ קרח תשכ"ב, לקו"ש ח"ד ע' 1052 ואילך.}}, שזה בא על ידי הקדמת עבודת התפילה, שאז המעשים טובים מאירים, ואז על ידי כל מצוה מוסיף אור בעולם, ומגרש אך החושך, שזה יביא ל"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|לקו"ש ח"ב ע' 600.}}.

על ידי [[מבצע נרות שבת קודש|נש"ק]]{{הערה|ב' אייר תשל"ה. ג' דסליחות תשל"ה.}}.

ע"י טהרת עם ישראל{{הערה|אג"ק חט"ז ע' רז.}}, ומעין זה צ"ל עתה{{הערה|אג"ק חט"ז ע' עט.}}. על דרך שיציאת מצרים היתה בזכות נשים צדקניות{{הערה|אג"ק חכ"א ע' קנג. חכ"ב ע' תכד.}}.

מקוה טהרה{{הערה|התוועדויות תשמ"ה ח"ד ע' 2358.}}. טהרת המשפחה{{הערה|ש"פ שמיני תשל"ח, שיחו"ק (החדש) ע' 239.}}.

ע"י שש מצוות תמידיות{{הערה|אג"ק חכ"א ע' יב.}}

=== הפיכך החושך לאור ===
כשעומדים בנסיון, זדונות נעשו לו כזכויות, ולילה כיום יאיר{{הערה|פורים תשי"ט, שיחו"ק (החדש) ע' 266.}}.

ע"י עבודה דאתהפכא ממרירו למתקא{{הערה|אג"ק ח"כ ע' שלד.}}.

כיון שבבוא השבת יקויים היעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", יש צורך להפוך את הענינים דלעו"ז שבהם מעורבים גם עניני טוב, כשנמצאים עדיין בגלות – צריך לזכור שזהו רק ה"[[משל]]", וצריך לראות את ה"נמשל", ואז, הרי הוא רואה – לא את הענינים הגשמיים, כמו הפלדה שממנה נעשה ה"טנק", וכח אבק השריפה בפגזים כו', אלא את הכח האלקי שבזה – "בדבר הוי' שמים נעשו", שזהו כח הפועל בנפעל, ו"מהוי' מצעדי גבר כוננו", שזהו הכח שמביא את הטנק ומכוון אותו לירות למקום הראוי, כך, שענין זה נתהפך לטוב במחשבתו, וכיון שיהודי הוא בעה"ב על העולם, מתהפך גם העולם לטוב, כך, שהטנק נעשה שלו, וביכלתו לכוון אותו כרצונו, ויכולים לסמוך עליו, כיון שבודאי יכוון אותו כפי רצונו של הקב"ה{{הערה|שם=:2}}.