עריכת הדף "ערב יום כיפור" (פסקה)

===ברכת הבנים===
{{ערך מורחב|ברכת התמימים}}
מנהג ישראל קדום הוא{{הערה|סקירה מקורות וטעמים, בגליון 'המשר - תורני' ערב פרשת ויחי תשפ"א, '''ישימך אלוקים''' עמוד יח.}} לברך את הילדים בברכת כהנים קודם שיוצאים לבית הכנסת. המנהג מופיע לראשונה אצל רבותינו האחרונים בספרו של רבי חיים בן בצלאל אחיו של [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ספר החיים, פרנסה וכלכלה פרק ו.}}.

בחלק מקהילות ישראל פשט המנהג לברך את הילדים בכל ערב שבת, ובחלקם רק בערב יום הכיפורים, כאשר האב סומך את ידיו על בניו כפי שעשה יעקב לנכדיו מנשה ואפרים, ופותח את הברכה בפסוק: "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה"{{הערה|אצל הנוהגים לברך גם את הבנות, נוהגים האבות לומר ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה.}}, ולאחר מכן לומר את ברכת כהנים.

מנהג זה עורר פולמוס הלכתי כיון שאסור לישראל לברך את ברכת כהנים, ולכן יש שנהגו לעשות זאת בלא לסמוך את הידיים על ראש הבן.

על יסוד מנהג זה נהגו החסידים - הרואים את עצמם כבנים רוחניים של הרבי - להיכנס לרבותינו נשיאינו ולבקש את ברכתם בערב יום הכיפורים סמוך לזמן התקדש החג.

אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נהוג שבירך את החסידים שנכנסו אליו לבקש את ברכתו בנוסח: "דער אויבערשטער זאָל מעורר זיין מיט אַ התעוררות [=שהקב"ה יעורר בהתעוררות] תשובה אמתית מתוך פנימיות ונקודת הלב".

החל משנת [[תשי"ב]] (שהייתה הפעם הראשונה של ערב יום כיפור לאחר שהרבי קיבל על עצמו בגלוי את הנהגת חסידות חב"ד) הנהיג הרבי את מעמד 'ברכת התמימים', בו מברך הרבי קודם כל נדרי את כל הבחורים הלא נשואים השוהים בחצר הרבי. בנוסף לברכה הנהוגה, נושא הרבי בדרך כלל שיחה קצרה במעמד זה, ומיד לאחר מכן יורד לתפילת כל נדרי עם הציבור. בשנים הראשונות בירך הרבי את הבחורים בחדרו, ובעקבות ריבוי הבחורים, נערך המעמד ב{{ה|זאל הקטן}}.

בנוסף לברכת התמימים הנערכת דקות לפני כניסת החג, מברך הרבי את כל החסידים לאחר תפילת מנחה בשיחת ברכה מיוחדת. בברכה זו פעמים רבות הרבי מברך לפי סדר הא' ב' "שנת אורה, שנת ברכה" וכן הלאה.
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*