עריכת הדף "
התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תמיכת נשיאי חב"ד ביישוב היהודי בחברון== ===חצר רומנו=== בשנת [[תרל"ח]] נבנה לראשונה מחוץ לחומות חברון בניין ראשון אשר נקרא '''בית רומנו''', באותם ימים גר בבנין זה באותה עת בעל ה[[שדי חמד]]. בשנת [[תרס"ד]] החליטו בעלי הבניין למכור בית זה, ובעל השדי חמד הציע לגביר רבי [[יהושע ברלין]] לקנות בניין זה בשביל עדת חסידי חב"ד. בחודש [[תשרי]] [[תרס"ו]] הגיע רבי [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] לגביר יהושע ברלין במטרה לשכנע אותו לקנות את בית רומנו, הגביר הסכים לשלם חצי מהסכום, ושאר הכסף הגיע מגבירים אחרים. ב[[קיץ]] [[תרס"ז]] התחילה הקנייה, ובשנת [[תרס"ח]] נקנה הבניין לגמרי. ===ישיבת מגן אבות=== {{ערך מורחב|מגן אבות חברון}} ישיבת "'''מגן אבות'''" נוסדה בשנת [[תרמ"ט]], בעיר חברון, ארץ הקודש, אך לא החזיקה מעמד זמן רב וכעבור כמה שנים התפרקה. בשנת [[תרס"ג]] ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את הישיבה מחדש וכעבור כמה שנים אף סינף אותה ל"[[תומכי תמימים]]". אולם הרבי הרש"ב לא היה שבע רצון ממנה, כיון שלא למדו בה את לימודי החסידות כפי שרצה, ולכן הוחלט לפתוח את ישיבת [[תורת אמת חברון]]. ===תורת אמת חברון=== {{ערך מורחב|תורת אמת חברון}} בשנת [[תרע"א]] שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] קבוצת בחורים לחברון במטרה להקים שם ישיבה, הבחורים הגיעו בחודש [[חשוון]] [[תרע"ב]], בתחילה הבחורים שכנו במבנה שבו היה בעבר ישיבת [[מגן אבות חברון|מגן אבות]] אולם לאחר מכן הם עברו לבית רומנו, בשנת [[תרע"ד]] חזרו הבחורים לרוסיה בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]. ===חצר רומנו לאחר מלחמת עולם הראשונה=== אחרי פטירתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[תר"פ]] מונה אדמו"ר הריי"צ כיורש לבניין, בשנת [[תרפ"ב]] רצה [[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה מחדש את הישיבה אולם בפועל זה לא קרה, בינתיים השתלטה הממשלה על הבניין ונהגה בו כרצונה. ===מצב קהילת חב"ד בחברון לאחר המלחמה=== בעת [[מלחמת עולם הראשונה]] גורשו חסידי חב"ד מארץ ישראל. לאחר המלחמה חזרו אליה רבי [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], רבי [[שלמה זלמן הבלין]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] לראות האם אפשר להקים מחדש את הישיבה, אולם משראו מה שקרה הבינו שזה בלתי אפשרי, כעבור זמן היישוב החבד"י בחברון התדלדל עד שבשנת [[תרפ"ד]] היו בה רק ארבע משפחות חב"דיות בלבד. ===ביקור אדמו"ר הריי"צ=== {{ערך מורחב|ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש}} בשנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בארץ הקודש וגם ב[[חברון]] ביקר זה נסך תקווה על יהודי חברון ובכלל בארץ. ===פרעות תרפ"ט=== {{ערך מורחב|פרעות תרפ"ט}} זמן קצר אחרי ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בחודש [[אב]] נעשה פרעות ביישובים היהודיים, לאחר פרעות אלו עזבו לגמרי חסידי חב"ד את חברון.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:חב"דפדיה: עריכה - כל הערכים
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף