עריכת הדף "רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)" (פסקה)

==קבלת הנשיאות==
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}
כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: "לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא"ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך"{{הערה|ספר המאמרים תש"י, הוספות}}.

נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.

ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה"ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו"ר הצ"צ.}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות]]ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו"ר המהר"ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.

באחד מלילות שבת אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערה|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו"ר המהר"ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".

בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מאדמו"ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב"ד]].

חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)".

שאר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ו[[ניעז'ין]]) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.

===עסקנות ציבורית לאחר קבלת הנשיאות===
לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.

בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר"מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13.}}.
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*