עריכת הדף "קול" (פסקה)

===הדיעות דחמישה ושבעה קולות אינן סותרות===
====הביאור בנגלה====
באור התורה{{הערה|במדבר ב' שע"ד.}} מתווך הרבי הצ"צ{{הערה|על פי בה"ז על זח"ג פ' פנחס רנ"ד א': "ואינון חמשה חומשי תורה ואי תימא שית אינון אלא שבע אינון"}} בין הדיעה שהתורה ניתנה בחמישה קולות לבין הדיעה שניתנה בשבעה, שאין זו סתירה אלא הוא על דרך שלעיתים מחשיבים את ספר התורה כנחלק לחמישה חומשים ולעיתים מחלקים אותו לשבעה (על פי הידוע{{הערה|מסכת סופרים ו' א'.}} שפרשת "ויהי בנסוע הארון" היא "ספר בפני עצמו". שאם שני פסוקים אלו שבאמצע ספר במדבר הם "ספר בפני עצמו", נמצא שספר במדבר הוא שלושה ספרים, ויחד עם ארבעת החומשים האחרים הם שבעה).

====הביאור בחסידות====
חכמה ובינה נקראות אב ואם{{הערה|כידוע, ראה תניא פרק ג ובכ"ד.}} משום שהן "מולידות" את המידות{{הערה|התבוננות של אדם בעניין מסויים גורמת להתעוררות רגש כלפיו, אם טוב ועם הופכו.}}. והנה ידוע שעיקר המידות הן חמש בלבד{{הערה|ראה אריכות ההסבר בזה בדרושי ל"ג בעומר, שעיקר המידות הן חסד עד הוד. כי יסוד ומלכות הם רק הכוחות המגלים את המידות כלפי חוץ אבל אינן מידות בפני עצמן.}}, אך יחד עם יסוד ומלכות הן שבע.

והנה, בתורת הקבלה נאמר ש"בינה עד הוד אתפשטת"{{הערה|ע"ח שער כט פ"ח בשם הזוהר.}}, ויובן על פי משל מנפש האדם: מחד גיסא, כשאדם מתבונן בעמקות כיצד מישהו הטיב לו בהכרח מתעורר רגש חיובי כלפיו. אבל מאידך - אין שום הכרח שרגש זה יביא את האדם לדבר על זה או לעשות מעשה. היינו, ההתבוננות פועלת '''רק''' על הרגש ולא על כח המעשה. לעומת זאת "יסוד אבא ארוך"{{הערה|ע"ח שער הכללים פרק י' ובכ"ד.}}, היינו, בחינת החכמה (אבא) מגיעה ופועלת עד לכח המעשה. ויובן יותר על פי משל מראיה ושמיעה: כח השמיעה יכול לתפוס רק קול (שהוא הרוחניות שבגשמיות), ודוקא הראיה (שנעלית יותר מהשמיעה) יכולה לתפוס גם דברים גשמיים ממש.

====ראה עוד====
ראה עוד בעניין זה בערך [[חמישה קולות]] וערך [[שבעה קולות]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]