עריכת הדף "משתמש:חב"דד/פורים במדרש" (פסקה)

== אסתר מפצירה באחשורוש ==

'''"ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות"... (מגילת אסתר, ה, א)'''

בשלושת הימים הבאים לא פסקה אסתר מלצום ולהתחנן לה' שיצליח את דרכה. ביום השלישי, היא אזרה אומץ ופנתה אל חצר המלך הפנימית, שם ישב המלך על כסא מלכותו.

בדרך היא חשה כי השכינה מלווה אותה, וכך, למרות שהיתה חיוורת וחלשה מהצום הארוך, לא התייחסה לשומרי המלך שעמדו בפתח ונכנסה אל היכל המלך. המלך ישב על כסאו, מוקף במשרתיו.

בין משרתי המלך היו בני המן. הם בקושי יכלו להסתיר את שמחתם על כך שאסתר המלכה נכנסת ללא הזמנה מוקדמת מהמלך. אם רק המלך לא יושיט לה את שרביט הזהב, אסתר לא תהיה קיימת יותר...

המלך ראה את אסתר עומדת בפתח. היא היתה חיוורת וחלשה, אך פניה קרנו באור מיוחד.

בלהט הוא הושיט את שרביט הזהב שלו לעברה. מלאה בתקווה, התקרבה אסתר ונגעה בראש השרביט.

כשהוא מופתע למדי מביקורה הבלתי צפוי, שאל המלך בחיבה:

"מה מפריע לך, אסתר המלכה, ומה בקשתך? עד חצי המלכות וינתן לך"!

אסתר לא ראתה שעת הכושר לדבר עם המלך על בקשתה האמיתית. היא רק ביקשה מהמלך לבוא אל המשתה שהיא הכינה עבורו ועבור ראש הממשלה, המן.

המלך הבטיח לקיים את בקשתה, ושלח להודיע להמן להופיע במשתה המתוכנן.

סיבות רבות היו לה, לאסתר, להזמין גם את המן למשתה היין. היא רצתה שהיהודים ידעו שהישועה נמצאת רק בידי ה', ולא בידי בשר ודם. כשהם ישמעו שבעת צרה שכזו הזמינה אסתר למשתה את אויבם המושבע, יתחילו היהודים לפקפק בנאמנותה. כך, הם ישובו אל ה' בלב נשבר ושלם. בנוסף, אסתר לא רצתה לעורר את חשדותיו של המן שמא היא מתכננת קנוניה כנגדו. ולבסוף, היא ביקשה לעורר את חשדותיו של המלך כנגד המן, ובכך להביא למפלתו.

כשהופיעו המלך והמן אל המשתה, שוב שאל המלך את אסתר מה בקשתה. אסתר עדיין לא ראתה שעת כושר מתאימה לשטוח את בקשתה, והסתפקה בהזמנת המלך והמן למשתה יין נוסף, אותו תערוך למחרת. במשתה זה, היא אמרה, היא תגלה את בקשתה.