עריכת הדף "כתיבה לרבי" (פסקה)

== תשובות הרבי ==
[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב [[יצחק הוטנר]] בשאלה אל [[הרבי]] בקשר ל[[מבצע תפילין#הפולמוס ההלכתי סביב המבצע|פולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין]]. תשובת הרבי כתובה סביב לגוף שאלתו של הרב הוטנר, כהנחייה ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדת המכתב על פי תוכן התשובה הכתובה בכתב ידו של הרבי]]

בשנים הראשונות, ענה הרבי כמעט אל כל מכתב שהופנה אליו במכתב חזרה אל השולח. על עבודת כתיבת ועריכת המכתבים היה ממונה ה[[מזכירות|מזכיר]] הרב [[משה לייב רודשטיין]], שהיה מקליד את תוכן המכתבים שהרבי היה מכתיב לו. לאירועים: [[ברית מילה]], [[בר מצווה]] [[בת מצוה]] ו[[חתונה]], היה הרבי משיב בנוסח ברכה קבוע שהיה נשלח לכל מי שהודיע על קיומם של אירועים אלו (בין חסידי חב"ד נהוג לקרוא באירועים אלו גם כיום את הנוסח שהיה הרבי שולח לאירוע כזה).

לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורה מכתב בעוד והשימוש ב[[מענות קודש]] ב[[כתב יד קודש|כתב ידו של הרבי]] הלך ונעשה רחב יותר, עד שלקראת שנות המ"מים כמעט ולא נשלחו מכתבים שאינם מברקי ברכה לחגים או איחולים לאירועים. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל, כשהמזכיר מקליד את תוכן התשובה במכתב, או במדה והתשובה קצרה היה מראה את נוסח התשובה לכותב או מטלפן אליו כשהוא מקריא את נוסח התשובה.

עם זאת, הרבי הבהיר מספר פעמים שאת כל המכתבים הוא פותח בעצמו{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117615 אל הרה"ח נפתלי גלוסקין בבני ברק. בפתח מכתבו מתייחס הרבי לחשש שהביע מכותבו שמא מכתביו אינם נמסרים לרבי, ומשיב: "אין לחשש זה יסוד במציאות, כיון שכל המכתבים באים לידי, ואני הוא הפותחם"].}}, וכאשר הציעו לרבי להיעזר במכונה הפותחת את המכתבים, שלל זאת הרבי, ואף לאחר שהראו לו תמונה שחמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]] השתמש במכונה כזו, השיב הרבי שלחותנו היו כתפיים רחבות, אך כאשר שולחים אליו עליו לפתוח את המכתבים בעצמו{{הערה|1=כפר חב"ד גליון 1921 עמוד 50.}}.

הרבי הבהיר מספר פעמים, כי אין להמתין לקבלת תשובה ממנו בכתב או בטלפון, וכי הוא מודיע באופן כללי כי יזכיר את הפניות במכתבים ויתפלל עליהן ב[[אוהל]] (בלשון המפורסמת בה השתמש הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}).

לעתים התבטא הרבי, כי תשובותיו כלולות ומרומזות בתוכן ה[[מכתב כללי]] אותו שלח בצורה פומבית לכל יהודי{{הערה|ראה למשל במכתב זה: {{ציטוטון|1=ובמש"כ [=ובמה שכתב] שאיני כותב (עונה) לו כו' - כו"כ פעמים בשנה כתבתי לו (וכן לזוגתו תחי') ובארוכה באמצעות המכתבים שהתחלתם "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" שכו"כ מהם הגיעו אליהם (וקויתי שיגיע כפי' הלקו"ת ר"פ שמיני) והמצו"ב בכללם - ואף פעם לא הגעתני ידיעה מהם בתוכן מכתבי אלו. וכששאלתי מן הצד - המענה גם כן "אין ידוע"}} ([[:קובץ:מכתבים כלליים.jpg|צילום המכתב]]).}}.

מכתביו של הרבי מודפסים בסדרת [[אגרות קודש]], וה'מענות' מודפסים בין היתר בסדרת [[ליקוט מענות קודש]].

===הוראות כלליות===
{{ערך מורחב|ערך=[[ידידים מבינים]]}}

בשנת [[תשמ"ח]] הורה הרבי שיש להימנע משאלות פרטיות, והפנה את השואלים לרבנים, 'ידידים מבינים' וכיוצא בזה כמו כן הרבי דיבר כמה וכמה פעמים בעת ההתוועדויות, שאין הזמן גרמא לענות ולאשר לכל אחד ואחת על המכתבים, והמענה על השאלות הוא בעת ההתוועדות וב'[[יחידות כללית]]'. הרבי נתן כמה כללים לשאלות מסויימות:

{{ציטוט|מקור=שבת פרשת בשלח תשמ"ח{{הערה|וראה גם שיחת חמשה עשר בשבט, כ"א שבט וב' אדר תשמ"ח.}}|תוכן=המענה הכללי לשאלות רבים - ולדוגמה: בעניני רפואה - כעצת רופא מומחה (ומה טוב - שני רופאים מומחים, ואם יש חילוקי דעות - ישאלו שלישי ויעשו כדעת הרוב); בעניני פרנסה והסתדרות וכו' - כעצת ידידים מבינים; ובעניני עבודת ה' - הוראת המשנה 'עשה לך רב' וכיוצא בזה - לא זו בלבד שלא נגרע מאומה כשאין הזמן גרמא לענות לכל אחד ואחת בפרטיות וכוללים הפרט בהכלל, אלא אדרבה, על ידי זה נתוסף בו מעלת וכח הציבור.

ולכן בענינים אלו וכיוצא בהם (משא"כ בענינים מיוחדים) אין צורך שכל אחד ואחד ישאל בפרטיות, וימתין למענה פרטי, אלא יש לנהוג ע"פ המענה הכללי, המיוסד על הוראת תורתנו, תורת אמת ותורת חיים. ובמילא, תהיה אפשרות להתפנות יותר לענינים המיוחדים הדורשים מענה מפורט.}}